https://kitov.co.il/%d7%90%d7%91%d7%90-%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%a8%d7%96%d7%94/ הוצאת ספרים כתבים ודברי הגות Sun, 22 Jul 2018 19:49:25 +0000 hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.2.4 https://kitov.co.il/%d7%90%d7%91%d7%90-%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%a8%d7%96%d7%94/#comment-47 Thu, 11 Feb 2016 06:27:39 +0000 https://kitov.co.il/?p=1069#comment-47 מהתיאורים שלכן, אמא ורוחה, ומכל מה שראינו ושמענו, עולה פן מרכזי באישיותו של סבא – רוח גדולה שמרוב גדלה אינה בוחלת בפרוזאיות.
המעשה הפעוט נעשה עם 'כל הנשמה'; החזונות הגדולים יורדים לפרטי פרטים; הקשר בין אדם לאדם, בין מורה לתלמידו ובין אב לבניו לעולם אינו טכני, הוא מוצף ברגשות, באכפתיות וממילא גם ביקורת.
כל פעילות אנושית שאין עמה נשמה, כלומר השקעת דעת, יצירתיות ואסתטיקה, בעיני סבא ז"ל היא קלקול, או במקרה הטוב בזבוז זמן.
כמה נאים הדברים לאומרם:
"הגדול אינו רשאי להיות קטן. מעשהו אפשר שיהיה קטן שבקטנים; ברם, לבו ומחשבתו ברוממות תמיד. תכנית עלייתו עד לגבהי מרומים, צריכה שתהא כתובה ומגוללת לפניו תמיד; יודע אותה וזוכרה בכל שעה והוגה בה בכל עת".
אכן זכרו זה לברכה הוא לנו ולכל זוכריו.

]]> https://kitov.co.il/%d7%90%d7%91%d7%90-%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%a8%d7%96%d7%94/#comment-46 Wed, 10 Feb 2016 21:54:58 +0000 https://kitov.co.il/?p=1069#comment-46 מזדהה רותי עם כל מלה שלך…בעיקר נוגע אלי התיאור של אבא שהיכרנו בבית (עם אבא זה שבמשרד היה לי פחות קשר. הייתי אז תלמידת בית ספר צעירה לימים אך רשמים אי אילו ודאי הגיעו עדיי בעיקר מפי השמועה).
מוזר איך שהזיכרונות שלי מאבא קשורים לתקופה אחרת מזו שלך. באותה תקופה בה עמדתי אני על דעתי ומעט גם על דעתו היית את רחוקה מהבית אלפי מילים וזמן לא רב אחר שחזרת ממרחקים והנה כבר נישאת.
במובנים רבים הייתה תקופה מאוחרת זאת בחייו של אבא (של סוף שנות ה50 עד שנישאתי בשנת 1971) תקופה אחרת עם התמודדויות אחרות שזימנו לו אותן שנים, ולא כאן המקום להאריך…
משותפת לנו הוודאות שרישומו נטבע עמוק בנפשות ילדיו/תלמידיו באופן שקשה להם לקרוע חלל פנוי ממנו כנראה שעד זקנה ועד שיבה…
מול מבוכות הזמן ותהיותיו מוצאת גם אני את עצמי לא פעם משתוקקת לשמוע מלה מפיו; מה היה הוא אומר על מה שקורה כאן… לשמוע מפיו אותן מלים שנונות מבית מדרשם של פשיסחא קוצק, לראות כיצד היה נוגע במציאות הזאת שלנו פה במגע של חושים בריאים ומפותחים כל כך שהיו לו, ואיך היה הוא עומד מול מתקפת החדשות הנוחתות עלינו לבקרים, איך היה אבא, מיטיב למשש היום בדופק של הזמן, של האנשים הקובעים לנו פה את סדר היום, של ההתרחשויות המתרגשות עלינו. מה באמת היה אבא אומר לנו, מתוך תודעה מפותחת זו של "תיקון עולם"…
אבל עובדת על עצמי שלא להתגעגע יותר מדי שכן תאבת חיים אני ומצפה כל כך לישועות אלה שהנה עומדות בע"ה כבר בפתחנו…
שנתברך כולנו באריכות ימים ושנים וזכות הורינו תגן עלינו. שנזכה לתחיית המתים בקרוב ובנחמת ציון וירושלים ננוחם. אמן.

]]>