https://kitov.co.il/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%9b%d7%99%d7%98%d7%95%d7%91/ הוצאת ספרים כתבים ודברי הגות Tue, 13 Aug 2024 11:51:05 +0000 hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.2.4 https://kitov.co.il/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%9b%d7%99%d7%98%d7%95%d7%91/#comment-65 Fri, 08 Apr 2016 15:04:13 +0000 https://kitov.co.il/?p=1122#comment-65 דברתי על האחדות כנקודת מוצא, וכאן אמנם אני נאמן לאמות אבותי שהולידו אותי ובתוקף-כך טבעו בתוכי מראש, עוד מטרם לידתי את גרעין האמונה!; לא שהאמונה היא שלי אלא אני של האמונה. נכון לפרש גם כדברך – אני מאמין שאני מאמין (וגם: אני מאמין (במפעיל) אחרים – מקרין אמונה – מתוך-כך שאני מאמין).
אבל כמשימה, כמצוה וכתורה (מושגים יותר זכריים ופחות טבעיים-עובדתיים-נקביים) הזיווג מתרחש בשדה האמת דווקא ("אין אמת אלא תורה"), אם לא מתעקשים על כל האמת כאן ועכשיו אלא הולכים ומשפרים אותה.השינוי המסויים מפני השלום (גם הוא אמר אל יברא!) הוא האמת הארצית ובעצם האמת לאמתה מאחר שהיא פרה ורבה ומולדת (-ראה מאמרי לפרשת וירא), וכאשר היא תתגלה בשלמות כאן ועכשו, הרי לנו נבואה ומלכות ( בגימטריא כל האמת).
מקווה שהבהרתי את דברי.

]]> https://kitov.co.il/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%9b%d7%99%d7%98%d7%95%d7%91/#comment-64 Thu, 07 Apr 2016 12:40:08 +0000 https://kitov.co.il/?p=1122#comment-64 אם אני מבין נכון את דבריך, ר' עודד, הרי שהאחדות בין האמת לאמונה אינה מתרחשת דווקא בשדה של האמת, כלומר באימות האמונה בשכל (שבו שרה חוששת בצדק מקיצורי דרך מזויפים) אלא במין תחושת ברירות וביטחון בעצם יישוב האמונה במציאות, אף בלא יכולת הצבעה על טיבו של היישוב. אפשר להגדירו כאמונה שלמה באמונה.
זהו יותר מצב נפש מאשר מתווה פעולה.
הזיווג הזה מטבעו הוא חמקמק ודינמי, כמו כל נשיאת הפכים, אין לו מרשם ונוסחה ואני מניח שהוא מתגלה בפנים רבות.

]]> https://kitov.co.il/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%9b%d7%99%d7%98%d7%95%d7%91/#comment-63 Wed, 06 Apr 2016 20:12:16 +0000 https://kitov.co.il/?p=1122#comment-63 המשך לדברי מאתמול – לגבי החלק השלישי של דרשתי. נסיתי לתאר את האמת כלבוש לאמונה שהיא השרש המוליד – "שמאמין וזורע" – שעל-כן מתייחסת לאם המולידה. בשרש אכן אין סתירות והכל אחד – מה שבוודאי גם יתגלה ברבות הימים, וכתיב "המאמין לא יחיש" (לכן האשה בטבעה "לוקחת את הזמן" כמו שנראה מפרשת יולדת נקבה (ראי שרה דרשה שלי מאתמול, גם אם אולי לא תאהבי), בעוד שהאיש נוטה לקצר ולאמת ויהי-מה. האמת הזאת אכן אינה שלימה אלא אמת ארצית המושלכת ארצה, כי האמת השמיימית אמרה "אל יברא" ומצדה הקב"ה בבחינת זכר שאינו מוליד, כשעלה בלבו להאמין ולברוא, כביכול גילה את צד הנוקבא שבו והוולד הולך אחרי אמו…
בכל אופן לא מדובר בהנחת המבוקש ולא בדיוק בתמימות אלא בחווית אחדות ראשונית בריאה שהסתירות מדומות וזמניות ולא צריך "לקחת אותן כבד". במובן הזה אין "מי שלא זכה לתפיסה הרמונית", בוודאי לא ישראל מאמינים בני מאמינים, כי האמונה קדמה לנו והולידה אותנו ואנו מנסים להשאר נאמנים לה גם כשאנו מפעילים את השכל האישי ולכן המוגבל שלנו, ודוקא מתוך זכירת יחסיותו יכול שתתפתח ותלך גם הרמוניה מסויימת, בעוד שאם האמת מקדימה כקנה מדה מוחלט וחזות הכל, אובדת האמונה ונכרתת מן הפה ומן הלב, הכל נעשה הבל השולל את עצמו וחוזר לטרום-בריאה.

]]> https://kitov.co.il/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%9b%d7%99%d7%98%d7%95%d7%91/#comment-62 Tue, 05 Apr 2016 21:13:38 +0000 https://kitov.co.il/?p=1122#comment-62 רק היום פתחתי את האתר וראיתי את דבריכן, שרה ורחל. קצת קשה לי "למיגמר בעתיקא" אחרי שטרחתי מאז בעוד כמה מאמרים -שבתור מי שלא הורגל בכך, עולים לי בקושי רב גם אם לא תמיד ניכר זאת בתוצאה הסופית.
כללית אני די מסכים עם שתיכן – לאמיתו של דבר היה זה חידוש-מהפך בשבילי שעלה לי מתוך הדרוש שלי… ומתוך דברי רשב"ם כאן ובפרשת וישב, ונסיתי להראות לו פנים. ברור שעל אף שיתוף השם יש פער גדול בין מדרש חז"ל – הכולל גם מדרש הלכה – שאכן הוא מחייב גם את הרשב"ם ואבן עזרא (הרגיל לצטט את ה"מעתיקים" ש"דעתם רחבה מדעתנו") ואת הרמב"ם כ"פירוש המקובל מפי השמועה" שלכן הוא מחייב, גם אם לדידי לא כך הייתי מפרש את הפשט, (שהרי אין לדבר סוף ואולי לפי הפשט שבפשט אין לי סיבה ממשית אובייקטיבית לקבל את המקורות כמוחלטים וכדברי אלקים חיים ולהעסיק עצמי בהם). במובן זה אכן הדרש (אולי בזכות עוצמת הדרישה והחיפוש) מצטרף אל הכתוב ונעשה חלק אורגני מן המסורת או ההתגלות הנמשכת מסיני שאנו מוצאים עצמנו בתוכה ונענים לה – בעוד של פשט אחר, יהא משכנע ככל שיהיה, הוא סוג של "מורה נבוכים" ומשתנה מאדם לאדם ומדור לדור לפי מבוכתו. הדרשנות המקובלת (גם כגון זו שלי…) היא נסיון למצוא את המסר הטרי העולה היום מנותן התורה שהכניס את עצמו בתורתו. כאן יש באמת אינספור נסיונות משתנים, ומי שזוכה לדרוש באמת (ככתוב ב"אשרי"), אכן קרוב ה' ונדרש לו (כפי שאמר דוד לשלמה בנו : כל לבבות דורש ה' – אם תדרשנו יימצא לך!) ומאיר לו פנים. כאן אנו כבר נוגעים בבחינת נבואה ומלכות, ואולי (גם) מכאן הזלזול בדרשנות, כי או שאינה רצינית, או שהיא יומרנית מדי ועלולה לפוצץ את המצב
אסיים כאן בלי להיות בטוח שתגובתי ממין הענין.

]]> https://kitov.co.il/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%9b%d7%99%d7%98%d7%95%d7%91/#comment-59 Sun, 20 Mar 2016 11:27:40 +0000 https://kitov.co.il/?p=1122#comment-59 אנסה ממקומי להתייחס להנחה שלך, שרה, המקשה על דוד עודד יחי' שלדידך הופך כביכול את ההנחות הרווחות לגבי הפשט והדרש, הרואות כמקובל בלימודנו מאז, את הפשט כתורה שבכתב ואת הדרש כתורה שבעל פה.
עודד טוען שהקדמונים נוטים בטבעיות ובפשטות אל המדרש ורואים בו אחד עם הכתוב בלי תסביכי ניתוחי הפרדה משל הם "תאומים הסיאמיים"… (עיין ערך סבתא כיטוב זצ"ל ושאר מורותינו לחומש בבית יעקב שזרמו עם השניים בטבעיות בלי לחוש כלל בקיומן של שכבות תת קרקעיות המתקיימות כאן ובמשתמע מהם), כמוהם של אותם קדמונים כחז"ל עצמם שאינם שמים מעיינם בהתעסקות אובססיבית" (לא כמילת שלילה אלא) כצורך קיומי מקראי שמתהווה עם צוק העתים ביצירת הבחנות כזו המוכרת לנו בתולדות פרשנות המקרא. עיסוקם של כל פרשני הפשט הוא כניסוח הרשב"ם ב"פשטות המתחדשות יום יום" על פי החידושים והגילויים בחקר המתפתח או על פי האג'נדה שרוצה כל מפרש לקדם או על פי שאר רוחות ואפנות הזמן השולטות.
הסבא "פרשנדתא" (שכותב את פירושו לנכדיו בראשית דרכם במקרא), עונה לנכדו הרש"בם ש"אילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום", בעצם הוא אומר לו שהפירוש שלו אינו בגדר עוד פירוש חדש, נצרך ככל שיהיה, אלא הוא מדרש יהלומי מינימלי הכרחי לכתוב האחוז כאחדים עם הכתוב כתורה שבכתב ממש המכונה מעתה "חומש רש"י"! אבל מודה בנוסף שהיה רוצה לו זמנו עמו לכתוב עוד פירושים אחרים ברוח הזמן, כמוך נכדי.
הבנתי אני בדבריו של עודד שיש להבחין בין מדרשי, נקרא להם "האבות המייסדים" (וכן של כל "דור הולך" שתורתו התאבנה והתקדשה והפכה כלוחות הכתובים לדור הבא אחריו), שהן תורה שבכתב לבין אותן דרשות עליהם את מקשה שעודד קורא להן "פשטות", כי עניינן לפשט את הכתוב מתוכו ובו של כל רגע נתון בזמן במקום באדם והם הם תורה שבעל פה.
אין בינך לבין דודך אלא הבדלי שפה ומונחי לשון,
הפשטות שלו או הדרשות שלך ממשיכות לרחף בחללו של עולם, בחללה של תורת ה' תמימה משיבת נפש (שמה שלא יעשו לה, וכמה שלא יקרעו אותה לגזרים תישאר תמימה כביום נתינתה בסיני – על פי הרבי רבי בונם מפשיסחא).
עתים יזכו יגיעו אל "עולמם הבא" ויהפכו לנכסי צאן ברזל – מתורה שבעל פה לתורה שבכתב ועתים יאלמו/יעלמו בתוך נפתולי הזמן ויאבד עניינם וזכות קיומם.

]]> https://kitov.co.il/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%9b%d7%99%d7%98%d7%95%d7%91/#comment-58 Sat, 19 Mar 2016 22:41:32 +0000 https://kitov.co.il/?p=1122#comment-58 תודה על דרשה שיש בה הרבה מרוחו של ר' צדוק, ואין בה משום חיקוי שלו אלא המשך של התחדשות על פי דרכו.
לגבי חלקה השני של הדרשה – מעבר לצד הביוגרפי של הרשב"ם וזקנו רש"י, ולצדדים הביוגרפיים המקבילים אולי סביב יחסו של סבא למדרש, התקשיתי בשאלה באיזה מובן עקרוני דווקא האבות הם הנוטים יותר אל המדרש, המאופיין כאן יותר בבחינת תורה שבכתב, ואילו הבנים נוטים אל הפשט המאופיין כתורה שבעל פה. הערת על כך, אך הייתי רוצה הסבר ברור יותר. דעתי נוטה בדיוק אל ההיפך. הדרשות הן המרובות והן מגלמות את רוחו של כל אחד מן הדרשנים, ואילו הפשטות חותרות אל האחדות, בחינת תושב"כ. (אגב, אף שעניין זה לא התיישב על דעתי, שימחה אותי היצירתיות שבה הפעלת את העיקרון הדרשני של ר' צדוק, המתייחס למשמעות מיקומם של דברים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה כחומר לדרוש, כשאתגרת את עצמך בפרויקט הדרשני של חיפוש קשר בין תוכן הערתו של הרשב"ם על סבו למיקום ההערה).
ולגבי חלקה השלישי של דרשתך – שאלה שאינה טקסטואלית אלא קיומית. (כמובן, כאן אני מניחה בצד את הדמויות שעליהן כתבת): אינני רואה תמיד רק ברכה במצב שבו לא עולה על הדעת אפשרות סתירה בין האמת לבין האמונה הפשוטה. פעמים רבות שהנחה תמימה זו אינה מביאה "ליישוב-בטוב את הסתירות לאחר שנתגלעו", אלא לתירוצים שאינם ישרים. כיוון שהמטרה מסומנת מראש, והיא חייבת להיות אמתית, כל האמצעים יכשרו להגיע אליה. גרוע מזה, הנחה כזאת עלולה להביא, ולא אחת אף מביאה, להתנשאות של מניחיה על פני מי שלא זכו לתפיסה כה הרמונית.
אשמח לקרוא תגובתך.

]]>