תגובות לפוסט: קומץ אמרות ממכתבי ר' אליהו כי טוב https://kitov.co.il/%d7%9c%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%9e%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99-%d7%a8-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%9b%d7%99-%d7%98%d7%95%d7%91/ הוצאת ספרים כתבים ודברי הגות Tue, 13 Aug 2024 11:49:04 +0000 hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.2.4 מאת: רות בן ארזה https://kitov.co.il/%d7%9c%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%9e%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99-%d7%a8-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%9b%d7%99-%d7%98%d7%95%d7%91/#comment-51 Sun, 14 Feb 2016 17:01:43 +0000 https://kitov.co.il/?p=1078#comment-51 קראתי, נהניתי, התרגשתי.
– כל מילה מיותרת.
תודה.

]]> מאת: רוחה https://kitov.co.il/%d7%9c%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%9e%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99-%d7%a8-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%9b%d7%99-%d7%98%d7%95%d7%91/#comment-48 Sat, 13 Feb 2016 21:29:03 +0000 https://kitov.co.il/?p=1078#comment-48 מה שאני אוהבת במכתבים כגון אלה של אבא לידידיו, את החן והפיקחות ואפילו את ההתרפסות לפני הריע. לעתים אני שאיני מורגלת בכך נבוכה מעט מגילוי הלב ומ"מסירות הנפש" שלו לחברים. ואיך שהוא מנסח את אהבתו במתיקות מלאת שנינות כגון דא:
"…כשאדם עובר את "ימי [-60] שנותינו' מתחילים ימי הנעורים לחזור ולהיות ניעורים אצלו. כיון שכן תוקף אותי הרצון ליהנות מפגישה מלאה עמך כאשר מאז ומקדם…. אפשר הדבר בליל קיץ נעים ליל ירח ובחוצות ירושלים, ובלבד שתשאיר את השעון באכסניא והזמן יהיה פנוי לא לזיכרונות דווקא, אלא יותר לסיכומים של 40 – 50 שנים, חשבונות וסיכומים של מאין באת ולהיכן הגעת ולפני מה אנו עומדים ביום מחר, ויש "מחר" שאינו לאחר זמן.
כזה הוא היצר הרע שלי, ואתה אמנם כבר הרגת את היצר הרע שלך מכל וכל?".
והיה אם תבוא – הזדרז לבוא, כי אין איש יודע מה יהיה לאחר זמן. קח את דברי בפשטות ואל תלמד מכאן כי אני תפוס מחשבות נוגות כתוצאה ממחלה שמאיימת עלי. אולם גם זאת תופסת מקום במחשבותי במקצת. במקצת בלבד, בהחלט לא יותר מדי.

ואגב כך הוא גם מאלף אותנו בינה אודות ידידות אמת:
שיש בה גם "מלא עקיצות רוגז וקצף" שהיא ממקום של "האחווה החזקה המפעמת … אח כלפי אח. רק שם מצוי סגנון של קטטת אמת שאינה מצויה בין ידידים עם רשמיות שאינם מתקוטטים לעולם".

כמה נכון! וכמה תואם הבנות הכי עדכניות בתחום העוסק בבניית והעמקת הקשר בין אנשים.
ידידות אמת אינה נבנית במקומות של הדחקה וטיוח אותם סדקים הנפערים בין חברים לשם החלקה מאולצת של הקשר וניסיון לשמור בכוח על חזות של שלום ונחמדות … להפך! הנכחתם במלוא העוצמה של הרגזים וחילוקי הדעות ורצון לבררם הם ערובה לבריאותה ושרידותה של חברות. אלא שכל זה יכול להתקיים רק "ממקום של האחווה החזקה המפעמת… אח כלפי אח, רק שם מצוי סגנון של קטטת אמת" –
זה אם כן הסדר: על קרקע של אחווה צומחות קטטות אמת ויוצא דיבור וברור שמצמיח ידידות עוד יותר עמוקה וכן הלאה.

והנה דברים שממש מציבים היום את אבא שלי זיכרונו לברכה לנגד עיני הכמהות כל הזמן לדעת מה הוא היה אומר לנו היום? עכשיו? ואיפה אתה אבא כשכל כך צריכים אנו למילתך?
אז כך למשל היה הוא אומר (בשם רבי יוסף בייגון: "… אין לו לאדם משלו כלום אלא הייסורים בלבד. רק בייסורים שהם שלו ממש נעשה האדם שותף למעשי בראשית".
חוץ מנחמה אישית שאני רואה בדברים נכון לייחס אותם כמובן גם לרמת הכלל. ייסורים ל"ע שאנו עוברים היום מצד שונאים שמלבר ומלגו ומעשים פוגעניים ורצחניים שממיטים הם עלינו בוודאי בוראים לנו עוד קומת משיח והולכים ומשלימים את הגאולה.
אמן

]]>