מאמרים אחרונים

'מלכויות' כא-כז באייר / ר' עודד כיטוב

אם ההוד הוא האחרון במידות הפרטיות (ראה מלכות שבהוד), הרי מעתה ואילך עוסקים אנו ב"כוללים", ושבוע היסוד הקרוי כל בפסוק הספירות ("לך ה' הגדולה (- חסד כנודע) והגבורה והתפארת והנצח

רמזים בפרשת בחוקתי / ר' עודד כיטוב

ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו. וכי כך הוא החשבון , והלא לא היה צריך לומר אלא 'מאה מכם שני אלפים ירדופו (- יחס של אחד לעשרים כמו

דרך ארץ ותורה / ר' עודד כיטוב

במסכת מנחות (צט,ב): אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית – קיים "לא ימוש (ספר התורה הזה מפיך והגית בו

מלכויות טו-כב בניסן / ר' עודד כיטוב

באות ט"ו דוּבַּר על מחיית עמלק (הגס) הקודמת להעמדת מלך מבית דוד – ורמוזה בהשבתת השאור של ערב פסח, בטרם התקדש חג, בו מופיע בכבודו המלך ה' בתוך מצרים ונעשים

'מלכויות', יג-כ באייר / ר' עודד כיטוב

במלכות שבנצח נכון לדבר על בחינת הארץ שבמשה, הקרוב יותר מצד טבעו הראשוני לשמים (ראו בנצח שבנצח). מראשית הגילוי בסנה ולאורך כל הדרך ברור שכל מגמת הפנים לצאת ממצרים אל

'מלכויות' לי"א-י"ב באייר / ר' עודד כיטוב

בהוד שבנצח נציין את קרני ההוד של משה, שזכה להם ברדתו מהר סיני בשלישית ושני הלוחות האחרונים, "לוחות של בעלי תשובה" בידו, ככתוב בסוף סדר כי-תשא. בדרך כלל הנצח נחשב כח

'מלכויות' ז-י באייר / ר' עודד כיטוב

שבוע הנצח עומד באמצע הספירה, וכך יום הנצח בכל שבוע (והשנה – תשע"ו – גם באמצע ימי בראשית). אמנם תפארת-יעקב נחשבת בדרך כלל גוף ומרכז מידות הלב, וכמובן ההוד קובע

פרשת קדושים / ר' עודד כיטוב

נראה כי כאשר אמרו חכמים ש"כל התורה כולה נאמרה בסיני ונשנתה באהל מועד ונשתלשה בערבות מואב" – במעמד הזה, שהיה בהקהל-סביב-אהל-מועד, נשנתה, כבמעמד-סיני שחנו בו כל ישראל נגד ההר וקרוי

"... בין אם אנו עושים כפי הייעוד הגדול שעלינו ובין אם עדיין אין אנו עושים, על כל פנים הבה ונדע את כל המעשה אשר עלינו לעשותו מחר. ויש גם מחר שהוא קרוב..."

מתוך המבוא למאמר "הבו גודל"