מאמרים אחרונים

על פרשת 'שמע' / מתוך כתבי ר' אליהו כיטוב

הפרשה השבע-עשרה בסדר: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. ואהבת… וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" – פרשה קצרה והרבה גופי תורה תלויין בה: קבלת עול מלכות שמים בכל עת תדיר,

נחמה כפולה – לפרשת ואתחנן / ר' עודד כיטוב

הנחמה הכפולה, "נחמו נחמו", רומזת על שתי רמות של נחמה, והדבר הפשוט שעולה על הדעת בקשר לכך, הוא לא רק התנחמות במה שנשאר, בכך שגם לאחר החורבן "הותיר ה' לנו

לשבת נחמו – ואתחנן / ר' עודד כיטוב

פרשת ואתחנן נקראת תמיד בשבת נחמו, הראשונה ל"שבע של נחמה" (שהיא כמובן כנגד חסד-אברהם), ונכון לבקש בפרשה עניינים הקשורים לנחמה (ולחסד ואהבה), ובכך, ממילא, לקשור בין הפרשה להפטרה.

מה היה מול הר סיני? / ר' אליהו כי טוב (תשל"א)

ארבעה ראשי פרקים הם בלימודנו בנושא זה ששמו מעמד הר-סיני: הזכות, הקניין, הייעוד, והאימונים. [הזכות] אנחנו מברכים בכל יום על התורה, ברכת התורה. (אני מניח שגם הנשים מברכות). ברכה אחת אנחנו מייחדים

המִּקדש בשנה – חודש אב / ר' עודד כיטוב

חדש מנחם-אב הרי הוא, כשמו, מוכן ועומד לנחמה גמורה, נחמה בכפליים. בו מתנחם הקב"ה על הרעה אשר מצאה את עמו ומעורר רחמים עליהם כרחם אב על בנים, ובת קול מפוצצת

עתה היום (המשך למצעו של ר' יוסף ביגון)

(דברי סיום מר' אליהו כי טוב לתזכיר "עינא פקיחא" מאת ר' יוסף ביגון) עתה היום, ר' יוסף איננו. גדולי הדור שר' יוסף בא בסודם וקיבל הסכמתם, אינם. אותו גרעין ראשון

כפל הפנים שבמתן תורה / ר' עודד כיטוב

"עצרת פעמים חמשה (בסיון), פעמים ששה, ופעמים שבעה" (תוספתא ערכין א,ד). כלומר, החג תלוי רק ביום החמשים לספירה ככתוב, ולכן כשהיו מקדשים חדשים על פי הראיה יכול הוא לחול בחמשה

מכתב מאליהו כי טוב על ספריו, ענייני ציבור, השקפה ועוד

ט"ו תמוז תשל"ג ירושת"ו לכבוד מר א. ש. לאוי"ט, גייטסהד יצ"ו אחדשה"ט, חן חן למר על יקרת מכתבו מלא דברי נועם וחן עם תוכחה מגולה, אני מכיר טובה למר שכן

"... בין אם אנו עושים כפי הייעוד הגדול שעלינו ובין אם עדיין אין אנו עושים, על כל פנים הבה ונדע את כל המעשה אשר עלינו לעשותו מחר. ויש גם מחר שהוא קרוב..."

מתוך המבוא למאמר "הבו גודל"