מאמרים אחרונים

'מלכויות' כא-כז באייר / ר' עודד כיטוב

אם ההוד הוא האחרון במידות הפרטיות (ראה מלכות שבהוד), הרי מעתה ואילך עוסקים אנו ב"כוללים", ושבוע היסוד הקרוי כל בפסוק הספירות ("לך ה' הגדולה (- חסד כנודע) והגבורה והתפארת והנצח

רמזים בפרשת בחוקתי / ר' עודד כיטוב

ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו. וכי כך הוא החשבון , והלא לא היה צריך לומר אלא 'מאה מכם שני אלפים ירדופו (- יחס של אחד לעשרים כמו

מלכויות כח באייר – ה בסיון / ר' עודד כיטוב

ספירת המלכות, התחתונה בספירות, המובן הראשוני שלה הוא – בניגוד לטעות רווחת – אינו מדגיש את המלך, אלא את בני המדינה, 'הציבור הרחב', הפשוט, ה'עממי' והסתמי (עם מלשון עמום) הממלא

'מלכויות' ל' ניסן – ו' אייר / ר' עודד כיטוב

בחסד שבתפארת נדבר על יציאתו-הליכתו של יעקב לדרכו לחרן, כשהוא מצויד בברכת אברהם ככתוב. בשבוע הראשון לספירה אִפיַינּו את חסד-אברהם, ותחילתו בפרט, בהליכתו-התפשטותו. כאן פותח יעקב (המפואר וממוזג גם במידת

מלכויות לכ"ח כ"ט ניסן / ר' עודד כיטוב

כח. ליום כ"ח ניסן. דיברנו בנצח-והוד-שבגבורה על יצחק כמשפיע על סביבותיו, בלא לזוז ממקומו העצמי (אשר הוא עיקר עניינו ומידתו). היום ביסוד שבגבורה, נדבר על המשפיע המרכזי בגבורה, היסוד שבקו האמצעי

פרשת קדושים / ר' עודד כיטוב

נראה כי כאשר אמרו חכמים ש"כל התורה כולה נאמרה בסיני ונשנתה באהל מועד ונשתלשה בערבות מואב" – במעמד הזה, שהיה בהקהל-סביב-אהל-מועד, נשנתה, כבמעמד-סיני שחנו בו כל ישראל נגד ההר וקרוי

מלכויות כג-כז בניסן / ר' עודד כיטוב

בספירת העומר מתחיל כעת השבוע השני, שבוע הגבורה. בעזרת ה' שהביאנו עד הלום, נמשיך כדרכנו להתבונן בסיפורי האבות על מנת להפיק תובנות פרטיות, דבר יום ביומו, המתקשרות לענין המלכות שהיא

"וחי בהם" / ר' עודד כיטוב

ידוע מדרש רבותינו בגמרא (יומא פה,ב) "וחי בהם – ולא שימות בהם", ללמד על פיקוח נפש שדוחה את השבת ואת שאר המצוות, מלבד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים שבהם

"... בין אם אנו עושים כפי הייעוד הגדול שעלינו ובין אם עדיין אין אנו עושים, על כל פנים הבה ונדע את כל המעשה אשר עלינו לעשותו מחר. ויש גם מחר שהוא קרוב..."

מתוך המבוא למאמר "הבו גודל"