טהרה ותשובה / ר' אליהו כי טוב

רמזי תשובה במעשה הפרה

במצוה זו של פרה אדומה הורתה לנו התורה את דרך התשובה הגמורה לאחר החטא, וכיצד מסלקין את החטא שלא ישאיר אחריו שום רושם כלל.

אדם שנכשל בחטא, אפילו מתחרט עליו אחר כך ועוזבו, הרי החטא כבר עשה פגם בנפשו, וחטא אחד גרם חטא אחר, וחטאו שלו גרם גם לאחרים שיחטאו, ואחרים לאחרים עד אין סוף, ונמצא שבחטאו זה הוא פגם בכל הבריאה. כיצד אפשר להעביר את החטא הזה מן העולם ולמחות לגמרי את רישומיו שבכל מקום, עד שתהא התשובה שלמה והכל יחזור לכמות שהיה קודם החטא? –

כך דרכה של תשובה: תחילה יעזוב אדם את חטאו ולא יחטא עוד. אחר הוא חוזר אל הסיבה הראשונה שממנה נגרם החטא ומתקן גם אותה, וממנה לסיבה שקדמה לזו ומתקן בכל מקום עד שחוזר ומגיע אל השורש הראשון לכל הסיבות, והשורש הראשון טהור הוא ושום פגם לא יפגום בו לעולם.

ודבר זה מרומז במעשי הפרה: נכשלו ישראל בחטא העגל, כיוון ששבו, שרפוהו באש וביטלוהו. אחר חוזרים אל מקור החטא – העגל, שהיא הפרה האדומה (אדום – רומז לחטא); אף שם, החטא מצוי ולכן שורפים אותה לאפר, ועדיין אין האפר מנוקה מן החטא לגמרי, לכך נותנים אותו במים חיים אל כלי מקודש ושם הוא שורש הראשון של כל הבריאה – מים חיים, מי בראשית, שנאמר בהם 'ורוח אלקים מרחפת על פני המים'. ובשורש הזה, הכל טהור, הכל נתקן.

כלומר, צריך האדם החוטא להתנער מן החטא ומכל סיבותיו ויהא רואה את עצמו כברייה חדשה, עכשיו הוא נולד, בעולם שרק עכשיו הוא נברא. ולא קדמו לו אלא השורש הראשון, מים חיים, בטרם נראתה היבשה ולא היה לא עפר ולא אפר ולא כל תולדותיהן, אלא הכל מים טהורים. מים מקודשים שהם נתונים בכלי שיוצר קדוש בראו, ובמחיצתו בלבד הוא נמצא וטהור הוא (מספר הפרשיות, חוקת).

– – – – – – –

סוד המקווה

סוד גדול יש בעניין הטבילה במי המקווה מ' סאה. אמה על אמה ברום שלוש אמות מים, שכל גופו של האדם מתכסה בהם. אדם שזוכה להכין את לבבו לקדוש ברוך הוא באמת ובתמים, ובא בסודו של העניין הזה, תיקון גדול הוא עושה לנפשו ולעולם כולו, בטהרה שהוא מטהר עצמו במי מקווה דווקא.

אמרו עליהם על החסידים הראשונים שבכניסתם למים להיטהר, היו שפתותיהם נעות בתפילה לקדוש ברוך הוא מתוך קירות לבם וקולם לא יישמע, זו היתה תפילתם בלחש בכניסתם למים לטבול: ריבון העולמים, אב הרחמים והסליחות, אני את פשעי אדע וחטאתי נגדי תמיד, איך אצדק לפניך בדין. ריבונו של עולם, אל תבוא בחשבון אתי על אשר עבר כבר, תן בי כוח להתחיל בעבודתך כתינוק שנולד בעולם מחודש שאין עליו חטא מקודם. הרי אני לפניך עתה כאילו שבתי לעפרי – – – והעפר, אף הוא שב למה שהיה מתחילתו קודם החטא וכל העולם כולו מים במים – – – ואין לפניך לא חוטאים ולא חטאים – – – וירדו ונתכסו במים…

ובצאתם מן המים:

– והריני עכשיו לפניו כיצור שנוצר זה עתה. עפר מן האדמה עתה נבראתי. והאדמה, זה עתה נקוו המים מעלה ונראתה היבשה. יצור חדש הנני לפניך בבריאה חדשה… (מתוך חסידים ואנשי מעשה – 'במעונות אריות').