אמרה לפרשת עקב / מספר הפרשיות

העלייה והנפילה כרוכות יחד

אתה מוצא, דור ראשון של גאולי ה', דור דעה, דור אומרי 'נעשה ונשמע' ומקבלי תורה, דור בחוניו ובני רחומיו, לא כיסתה עליהם תורה על כל חטאותם; ולא עוד, אלא שכל חטא עוון ופשע אשר חטאו עוו ופשעו בני ישראל בהיותם ארבעים שנה במדבר ולכתם שם אחרי ה' בארץ לא זרועה – נעשה מהם עיקר בתורה והרי הם ממלאים בהרחבה גדולה כמה וכמה פרשיות גדולות בתורה, בסדר תשא בשמות, בסדרים בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, מטות מספר במדבר, ועוד מהם הרבה בספר דברים ובפרשיות אחרות כיוצא באלה – התורה כולה כאילו צפופה ודחוסה בחטאות ישראל של אותו דור ראשון, לבלי העלים כלום ולבלי היזכר להם זכות – על מה עשה ה' ככה לדור הזה? – כלום היה דור דעה ירוד בדורות שעשתה תורה אותו דראון לכל הדורות אחריהם? –

הרי אין לך אלא לומר: מפני שנעלים היו בני הדור הראשון מעל לדורות הבאים אחריהם; נעלים ולא ירודים, גיבורים ולא שפופים, לפיכך עשאם אלוקי ישראל ראש וראשון לכל דורות ישראל;

ומשום שכך היו רמים ונעלים, גיבורי כוח וחכמים, לפיכך זימן להם הקדוש ברוך הוא ופתח להם שיוכלו ליכשל בעוונות שהם ראש וראשון לשאר חטאים. נתן להם שייכשלו ולא הצילם מן החטא עובר לעשייתו, אלא לימדם לחזור ולעלות אחרי הכשלונות הירידות והנפילות ולהראות בהם דרך תיקון לאחר כל חטא עוון ופשע; –

ולפיכך עשה הקב"ה מכל מעשיהם הטובים ושאינם טובים, תורה שלמה כתובה לדורות עד, למען יבואו בניהם אחריהם וילמדו מהם תורה שלמה זו, שלכך האדם מוכן: להתעלות עד לגבהי שחקים יותר מן המלאכים, ומשם הוא עשוי גם ליפול עד קרוב לתהום שחת, אלא שלעולם נשארה לפניו הדרך פתוחה לשוב ולעלות ולעמוד במקום שבעלי תשובה עומדים, למעלה מצדיקים גמורים שלא חטאו.

וזאת התורה – יסוד מוסד שהניח להם משה רבינו לכל דורות בית ישראל עד אחרית הימים, לבל יפלו ביאוש מן החטא לעולם, אלא אחר כל ירידה יתאמצו לעלות ויצליחו ויעלו, וכן הנביא ישעיה אומר להם (ישעיה א): 'לכו נא ונוכחה יאמר ה', אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע, כצמר יהיו'. ואין לך דוגמה טובה כדור המדבר וכל מה שאירע להם.

*

בריתות שאי אפשר להפר אותן

משה רבינו, אוהבם של ישראל, עכשיו בא להיפרד מהם ומן הדורות הבאים אחריהם – שתי מתנות גדולות שנחל עמו-אהובו מידו, ברית התורה וברית ארץ ישראל, הוא חושש שמא ח"ו יתמוטטו בידיהם ברבות הימים ובמהלך הדורות; –

והיה כי ייכשלו בחטאים ויוסיפו עליהם עוד ועוד, אז יאמרו מאס ה' בנו ועזב אותנו לעולמים; הופרה הברית בינינו לבין אלוקינו ולא יוסיף עוד לקרבנו אליו; –

והיה כי יולידו בנים ובני בנים ישתקעו בארץ וישחיתו בה בתועבות הגויים וייגלו ממנה והפיץ ה' אותם בעמים, אז יאמרו פקעה ירושתנו ובטלה זכותנו על הארץ הזאת; קדושה הארץ ואנחנו טמאנו אותה בתועבותנו, גלינו ממנה ולא נוסיף לראותה עוד; –

כדי להוציא מלבם ומלב הדורות מחשבה קשה זו, בא עתה משה רבינו ולוקח עמם דברים להוכיח להם בראיות ברורות כי הברית אשר נכרתה בין אלוקי ישראל לעמו, היא ברית עולם אשר לא תופר לעד, בין יחטאו ובין לא יחטאו ואפילו יגדילו בחטאם הרבה מאוד; וכי הירושה אשר ירשו את ארצם היא ירושת עולם ולא תיפקע מהם לעד, בין ישבו בה ובין לא ישבו בה ואפילו אם ייגלו ממנה בחמת זעם לשעה , עתידים הם לשוב אליה כאיש ששב לביתו לאחר שנשדד ממנו לשעה.

כדי להוכיח להם זאת, יפה להם עתה שישמעו וירעננו כל זיכרון חטאיהם שחטאו, ולהציגם בפניהם בפירוט גמור. או אז ידעו בבירור שאותו הדור ואותו העם שעתה הם עומדים לעבור את הירדן ולרשת את הארץ, לא היה וגם לא יהיה כמוהו דור אחר מרבה ומגדיל חטאים כל כך הרבה במשך כל ימי ארבעים השנה מאז היותם לעם – אף על פי כן ראו אתה כי אחרי הכול הוא נשאר עם קדוש לאלוקיו והקב"ה שוקד עליהם אך לטובה, והרי הוא עובר את הירדן לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים: – כמוכם, כן כל הדורות הבאים, שום דבר בעולם לא יעשה חוץ בינם לבין אלוקיהם ולא יפקיע מהם זכות ירושתם על ארץ הבחירה.