ב"ה יום ב' ט"ז טבת תש"ו פה קהיר
לידידי היקר ר' אברהם טרגר הי"ו
זאת לי הפעם הראשונה שאני פנוי באמצע היום לכתוב מכתבים. היום הזה יוצא דופן נשארתי בלי שותף, ואני מסדר לי את כל העסקים האחרים. עד היום לא ראיתי ברכה מרובה בעבודתי, בעזרת ה' נאספו 132 לירות. אולם האמת היא שעוד לא התחלנו, מכיון שלמקומות החשובים יותר אין לבוא בלי המלצת הרב הראשי פה, אשר הוא נותן רק אם מבקשים אותו מהרב עוזיאל או הרצוג מירושלים. הכספים הראשונים הם מ"עמך", אשר נותן בנפש חפצה מאד, אבל צריך מי שילוה גם ל"עמך". אפשר לקבץ יותר מאלף לירות. אני מקוה שהשבוע הבא יהיה יותר טוב מזה החולף. אין לשכוח כי שֵׁם אגודת ישראל הוא לגמרי בלתי ידוע פה. ואם ידוע, אז הוא לגנאי. היה לי לחרוש שדה בור, ובדבר הזה ראיתי הצלחה מרובה, ועל כן יש לי יסוד להאמין כי התוצאות למעשה תהיינה משביעות רצון. הרב הרצוג לא יתן מכתב אלא בשביל הרמב"ם [- מפעל ההוצאה לאור של ספר היד החזקה לרמב"ם שפאג"י יזמה]. אולם זה מספיק. יש לי תקוה לקבל מנדיב אחד סכום גדול עבור הרמב"ם דווקא, ומעוד אחד עבור תלמוד תורה. והרי כיס אחד לכלנו. אמרתי אמש ליודל בלוי כי נחוץ לי מכתב מד"ר פציפיצי להרב ונטוּרה באלקסנדריה, וכן מהרב בלוי לכל מקום אשר הוא מוצא לנכון. נא להזדרז למלא זאת, ומוטב יום אחד קודם. סהדי במרומים כי נאמן אני לשולחַי ועובד בכל כחי, נא גם אתם אל תתרשלו במה שעליכם.
תסלח לי אברהם אם אזכיר לך עוד פעם בנוגע לביתי. תקח בחשבון שנוסף על כל ההתחשבות יש להתחשב עם ביתי זו אשתי, גם בגלל עוד סיבה… דבר עם אשתך ותעשה איתה תכנית, כדי שאשתי לא תרגיש את בדידותה. מתוך דבריה אני מוצא שהיא סובלת הרבה מבדידות.
עם ……. לא דברתי מאומה, כי לא היו התנאים לכך כאשר בא בצל קורתי והביע תמיד פחד מכל מלה המזכירה פוליטיק אשר "רוצה כבר להנפש ממנה". בנוגע להמשכת דרכי ללונדון, לעת עתה תקוות חלשות, ואפילו אם הייתי דוחק, לא תצא הנסיעה לפני ימי אידיהם. מה נשמע על פישל? אני קצת לא שקט על המצב הפנימי ב"שילה" [-בית ספר חרדי בשפה העברית, ראשון מסוגו בירושלים, שהקים ר' אברהם אליהו], כי עדיין לא ראיתי מהם תמונת אות, ויש לי על מה לדאוג. אולי תוכל לזרז אותם, אבל בתנאי שיגידו את כל האמת. אחרת, לא יכתבו כלל, כי "א ליגנער איז ערגער ווי א שטומער" [- שקרן גרוע מאילם].
עם אגודת ישראל פה, זאת אומרת עם שלושה-ארבעה העסקנים לפי מושגיהם גמרתי שהכסף הנאסף בעזרתם יֵרָשֵׁם על שמם כמניות פאגי של אגודת ישראל בקהיר. נא למסור למרכז אגודת ישראל בירושלים, כי לא יכתבו מכתבים על שם אגודת ישראל בקהיר. כי מפחדים הם מאד, אלא יכתבו על שם משה בן ציון גבאי, קהיר, שכונת היהודים. אולי אפשר שהאדון שויקה מקהיר השוהה עתה בירושלים, והוא מכירו של הרב בלוי, יכתוב לכאן מכתב עידוד לבני עדתו, ואני אקבל מזה העתקה?
בשבת זו הבאה עלינו לטוב יש לי תכנית של מגביות ב-5-4 בתי כנסיות. חושבני שגם מזה יצא משהו. וכן תקוותי אתי שאגמור עוד את השבוע ב-200 לירות. אני מצטער על כי אינני יחד עם…. בלונדון, כי אני מפחד מאד שמא יקלקל שם הרבה, ואצטרך אני לעמול בשביל להוציא מלב את מה שיאמר הוא. אבל בין כה וכה אין בידינו לשנות כלום. אולי כדי לתת לו הוראות שלא יעשה אספות פומביות עד בואי, אלא בינתים יתחיל באופן פרטי.
……. מדבר אתי כל יום על מגבית משותפת עם הנוער בלונדון, והוא אומר שמודיעים לו במכתבים מן הנוער שדעת ר' משה בלוי היא בהכרח שצריך להיות שתוף בפעולה. ואף על פי שעדיין אין הדברים אקטואליים, בכל זאת כדאי לברר לנו עמדה בעוד מועד. כתוב לי דעתך בדבר זה. ……… עצמו אינו עושה כאן כלום. ולמרות שכח השפעתו בדרך רגילה היא קטנה מאד, בכל זאת היה אפשר שהופעתו תעזור לי גם פה. כי יש לו קפוטת משי, זקן פרוע ופאות ארוכות, וגם מדבר בידים. כל אלה הדברים הם פה סחורה העוברת לסוחר. אם תסכימו, הייתי מציע לשתף אותו כאן בלבד במגבית, ושיקבל 20% מהיום והלאה.
אבקשך תמציאו לי מהר את העתונים מלונדון אשר שם נתפרסמו מאמרַי. וכן תקשרו אותי עם פישל גילרנטר, וזה מיד. במטותא מינייכו תוציאו את גליון ה"קוממיות" בעזרת משה שטוקהמר, רק לא תשלחו אותו לכאן מבלעדי. כי המוחות פה הם כחודו של מחט, לומדים פה ברבים "ראשית חכמה", זוהר, "ילדותנו" חלק א', ואת ה…"שערים". אל תבלבלו את מוחותיהם.
יעיד עלי הר"ש שדרוביצקי כי אני נוהג כאן בחכמה בזהירות ובתבונה יתירה. איני מכחיש מציאות, איני מודה בשקרים, ואף על פי כן הכל עולה כשורה. אני שמח על ההתקדמות שבאה בכמה ענינים שעליהם כותב לי ….. במכתבו האחרון שערב לי באמת מאד. אז ער וויל, קען ער.[ – כשהוא רוצה הוא יכול]. אני מקוה לשלוח מחר עוד מאה לירות ארצישראליות.
אנא ר' אברהם, תרשום לפניך על גבי הנייר את כל הדברים שבקשתי, ואם ענית לי בתשובתך על הכל. אודה לך באמת אם תעשה כך ותענה לי על הכל, אתה או מישהוא אחר במקומך…….
דרוש בשלום כל האהובים ובשלום חנוך אבנר במיוחד.
אברהם
נ.ב. נא לסדר מכתב לר' יעקב רוזנהיים בנוסח הרצוף……
[תודה לרב גרשון קיציס, חתנו של רא"א, על המצאת המכתב לידינו]
– – – – – – –
ב"ה כ"ו אייר יום ב' במדבר ניו יורק
לחברים בירושלים הי"ו
ובכן הגעתי לארץ הזהב. הנסיעה היתה טובה. בשעה 4.30 לפנות בוקר מיום ששי יצאנו מקהיר, חנינו באתונה ברומא בפריז ובעוד איזה מקום שאיני יודע את שמו ובניו-פינלנד, ובשעה 3.30 אחה"צ מיום שבת קדש הגענו לשדה התעופה כאן. היו לי קשיים גדולים עם הענין של שבת שכן לא רציתי לזוז מן המקום בכל התחנות אשר היו לנו בשבת וגם בהגיענו פה לא יצאתי עד צאת הכוכבים, אבל ב"ה עברתי הכל בשלום. במוצש"ק סדרתי את הפורמליות ויצאתי לחפש מקום להניח את ראשי ובקושי מצאתי מקום שעלה לי במחיר 8 דולרים הטקסי ו-5 דולרים שכר לינת לילה אחד. 8 דולרים שלמתי מס גלגולת ודולר אחד כוס בירה להבדלה, סיגריות ובקשיש לשמש המלון. לא עבר עלי לילה אחד וכבר בזבזתי מחצית הוני. בבקר קמתי והשתדלתי למצוא אדם אשר אוכל לדבר אתו ובחפשי בטלפונים ואחרי כמה נסיונות אחרים, החלטתי לעשות את הדרך הראשונה אל המאזיצר רבי, מקום שם אמצא אחותו של ליבל קליש. קשיי התחבורה למי שאינו בקי בהם ואינו יודע אנגלית קשים הם פה בהרבה יותר מבאנגליה. כשאחרי כמה נסים באתי לבית הרבי עבר עלי יותר מחצי יום הדרך והביקור עצמו. משם נסיתי עוד פעם להתקשר עם טבעס עד שמצאתיו בטלפון, ממנו נודע לי כי הם חכו לי ביום ששי. בקשתי הראשונה ממנו היתה כי הוא ימצא לי מקום לינה. בעצתו עברתי למלון הזה שאני נמצא בו עתה, הוא זול מן הראשון. שלמתי 9 דולרים שכר ג' לילות למפרע ועוד 5 דולרים טקסי שלקחה אותי מבית הרבי למלון הראשון ומשם העברתי את מזוודתי לשני, 6 דולרים לשני מברקים לירושלים ולקהיר. עתה יש בידי שני דולרים ושבעים סנט, ואין לי מודע וגואל ואיני יודע דרך ולא שפה. ז'איז אלזא "אולרייט".
…… הבטיח לי אתמול לבוא למלוני או להתקשר אתי טלפונית, ולא עשה. מכל מה שראו עיני פה עד עתה נשאר לי רושם פגום. גועל נפש להביט על הבתים הענקיים ועל האנשים הקטנוניים, אבל בעז"ה אני מקווה עוד למצוא גם דברים טובים במקום הזה. אין לי עדיין כל מושג במה להתחיל ואיך להתחיל. הכסף הזה דבר רע הוא מאד. אילו היה בידי איזה סכום הייתי מבזבז היום 30-40 דולרים לטקסיס בשביל לראות פני אנשים. עכשיו אני כבול ממש ומצפה לרחמי שמים, אבל עוד היום גדול (השעה עכשיו 6 בבוקר) וודאי עוד יהפך עלי המזל לטובה במשך היום. גם שאלת האוכל אינה קלה. במקום שאני נמצא אין אוכל וכדי להגיע למקום שיש בו אוכל צריך שעה שלמה ועוד קושיים אבל אין זאת פרובלמה גדולה בשבילי במיוחד. כל זה שייך לצרות הדרך הראשונות והן בעז"ה תעבורנה מיד. עדיין אין לי מה להוסיף כלום. גם בנוגע לכתבת(?) עוד קשה לי ליעץ כי אני פה לע"ע יודע מסדורי מחר בדיוק ככה, כמו שידעתי בהיותי בירושלים.
שלום וכל טוב
אברהם
– – – – – – –
ב"ה עש"ק פר' בלק תש"ו ניו יורק
אין לי להודיעכם כלום יותר כי אם את הידוע לכם כי אני עומד ומצפה ועד אז אין לי כלום מה לעשות ואלמלי היה כח סבלנותי גדול משישנו הייתי מנהל את הימים האלה לחפש אבל איני יכול והמים הללו מפרכים אותי יותר מכל עבודה קשה שבעולם.
…….
– – – – – – –
ב"ה י"ח סיון תש"ו ניו-יורק
לחברי המיותמים בירושלים הי"ו
אין לי מלים ונטול אני כח אחרי היוודעי על הבשורה המדהימה. רק היום נודע לי על האסון מן העתון, אחרים כבר ידעו זאת אתמול. מה אומר מה אדבר. ה' ינחם אותנו ואת המשפחה השכולה בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. האספסוף ירים ראש, ואנחנו נרים את שם האדם הגדול הזה, נעשה נפש לנפש הזכה והתמימה אשר את כל סבל עמה את סבל היהדות הנאמנה אצרה בתוכה והיה למטרה לכל החצים מימין ומשמאל ובשעה אשר נזכה לברך את ברכת "ברוך מציב גבול אלמנה" בהיגמר בנין הבתים בשכונתנו הראשונה, נקרא לשכונה ע"ש ר' משה בלוי זכרו לברכה ויהיה לנו האיש הזה וסבלו, נר בדרך החתחתים שלנו, ושמו לא יסוף מתוכנו לעולם.
…….
– – – – – – –
ב"ה ט"ז מנ"א תש"ו ניו יורק
לחברים בירושלים הי"ו
הנה עבר יום שני ואת המאזן לא קבלתי. והנה זה עתה פתאום הגיעתני הבשורה הארורה על מות ד"ר ברויר ז"ל, שבר אחר שבר השברנו! אוי מה היה לנו! האמנם כלה ח"ו הוא עושה באגו"י, ועל מי נטש מעט הצאן. קשה מנשוא. אימה מבחוץ ואימה מבחדרים. אין מלים בפי יותר ואיני יודע במה התחלתי ומה רציתי לומר ומה לכתוב. הנה זה מתברר עתה בשבילי מה היה האיש הזה למרות כל הדעות שהיו מחולקות בינינו. מי ינחמנו?!
כן, התחלתי במאזן אשר בט"ב קבלתי מברק כי הוא נשלח כבר, ז"א שהוא נשלח לא יאוחר בח' מנ"א ומאותו היום כבר קבלתי מכתב מביתי ומן המאזן אין קול ואין עונה…….. אני ממחר אי"ה מתחיל לעבוד בכחות מחודשים וה' ישלח הצלחה במעשה ידי למען כבוד שמו.
אברהם
– – – – – – –
ב"ה עש"ק פ' ואתחנן תש"ו ניו יורק
לחברים בירושלים הי"ו
……
כאן אני עסוק קצת בפוליטיקה באין לי עבודה אחרת. נעשה ביזמתי הסכם חזק ביני ובין הרב מקלוזינבורג ובין מיכאל טבעס להקים אחוד עולמי של צעירי ופועלי אגו"י. ושוב אין הדברים עצמן מגובשים כל צרכם, לכן יש להתייחס עדיין בזהירות ובהסתייגות מעט. בענין שיתופי עם "המשלחת" ג"כ נעשית פוליטיקה לא נעימה לי כ"כ, שכן ר' יעקב רוזנהיים באמצע, שאיני רוצה להיכנס עמו בריב ח"ו והוא אינו יודע בטיב הדברים האלה ולא כלום. הוא אינו מאמין שיש שקר בעולם כלל, א"כ הרי הוא פסק את פסוקו שעלי להפסיק לגמרי מלעסוק בעניני פאגי עד כעבור חדשיים……
(נ"ב) בשבוע הבא אענה אי"ה תשובה מלאה ומספקת להרב וואזנר שליט"א [- הרב וואזנר ז"ל היה מעורכי מהדורת ספרי הרמב"ם שיזמה פאג"י]. בינתיים יגביר חילו בתורה ובעבודה הקדושה שלו. הנ"ל
– – – – – – –
ב"ה י"ב תשרי תש"ז ניו יורק
לאחי ורעי הי"ו
עכשיו קבלתי את המברק שלכם על כי [לא] קבלתם עדיין את הכספים שהודעתי לכם במברקי מלפני יוה"כ. מה אומר אליכם ומה אדבר, רמוני! את של …. תקבלו בטח תקבלו, אבל של ……. לא תקבלו עוד. ….. כסף לא היה לי מחוץ למה ששלחתי ואל תשאלו שאלות. נפשי יוצאת בדברי, צר לי מאד אם כי לא אבדתי שברי ח"ו……. עכשיו הוא רוצה לכפר את עוונו ע"י עזרה אחרת שאמנם הוא עושה אבל נפשי קצה בו, וחם לבי בקרבי על כי איני יכול לבעוט בו ולוותר על עזרתו. חברי חזקו ואמצו. אני עושה מאמצים מעל לכחותי והישועה בו תבוא בעז"ה במהרה, קבלו באהבה את יסוריכם האחרונים כמוני פה. החלטתי לצאת לדרום אמריקה אי"ה בסוף חדש חשון. עד אז אוכל בעז"ה לקצור הרבה ממה שזרעתי בדמעה פה ומה שלא אספיק אשלחם לעזאזאל. משם אני מקבל יום יום הפצרות, וה' יהיה בעזרי ובעזרכם.
חג שמח. אברהם
– – – – – –
ב"ה יום ב' ד' דחוהמ"ס תש"ז
שלום לידידי וחברי.
……..
בענין הר"י רוזנהיים טועים אתם בחשבכם כי היחסים מתוחים הם ח"ו, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, הוא רוחש אהבה וחבה לפאגי ואין צריך לומר שאותו הדבר ויותר אני רוחש אליו, אלא שנמנע אני מלבלבל את ראשו באשר אין שום תועלת יכולה לצאת מזה.
……
– – – – – –
ב"ה עש"ק לך ניו יורק, עם חשכה
עכשיו אני ממהר מאד לרגלי בוא השבת קדש
אני רוצה לומר לך ידידי ……. כי מתרעם אני עליך עד מאד על שאתה מעכבני במשלוח המניות דבר שגורם ללזות שפתים. אין לי שום בקשה עכשיו כי זה בלבד שלכל אלה אשר יש לכם את הבקשות ולא כתבתי לא לשלוח – ישלח להם עוד ביום קבלך את המכתב…….. הזדרזו בזה הרבה מאד ואל תתמהמהו והתחשב בהוראותי. האמן לי כי אחת מתקוותי המרובות עוד לא נתאכזבה, והכל יתן בעז"ה את פריו[,] ורוצים מאתנו שנקדש את מעשינו והצלחותינו ביסורים[,] נקבלם באהבה. אבל ב"ה כנראה שהקיץ כבר הקץ ליסורי נסיון אלה[.] אכתוב לך אי"ה אחר השבת[.]
בשורות טובות ד"ש לכל בני ביתך האהובים. מה שלום א., ההתארסה כבר? אברהם
– – – – – –
….. סבלנות רבותי[.] גם לי יש סבלנות[,] גם אני מזדקן[,] גם אני סובל הרבה מאד כאשר לא תוכלו לשער אולם כדאי הדבר, סבלנות! שבוע שבועיים ותתחיל אי"ה הרווחה לבוא. ובבואה יהיה בעז"ה אך טוב ותקראו לו בכל השמות אם לא כדברי כן יהיה…..
מהרב ……. אל תחכו כלום כל עוד שאני כאן, לא ח"ו שהתקוטטתי אתו אלא שאני ירא לראותו שמא אתקוטט, ובכלל אמרתי לכם כי איני משולח טוב ואינו בא לקרסולו של……. למשל. נסיתי להידמות אליו וללכת בדרכיו אבל הברכות אינן שגורות על פי וגם להחניף רוצה אני אבל איני יכול. זהו אצלי מום עד דור אחרון. שלאגט זיק ארויס פון קאפ די אלע נארישע פאליטיק פון אלא נארישע אינסטאנצן כאן ושם וכל למידותיהם הברכה לא תשרה שם. נאומי בשני הועידות חשמלו את שתיהן וגם העתונות רעשה ואעפי"כ אין זה שווה פרוטה אחת[.] אל תרבו תדברו עוד על השטויות הללו…… מאמרים לא אכתוב עד אשר יאיר ה' את פניו אלי ואחזור לקדמותי[.] היום איני יכול.
….. במצב בריאותי ירחם ה'.
……
הידעתם חברים כי……. מנהל מו"מ להיכנס ל"סוכנות" בשכר חצי מיליון לא"י וכי גם הזקן ר"י רוזנהים נכון להסכים? יערב להם ויבוסם להם ואנו לא כן חָלק לנו.
…….
– – – – – –
ב"ה יום ד' וישב תש"ז ניו יורק
לחברים בירושלים הי"ו
שלחתי בשבוע שעבר…… אבל את המניות אין רואים, וזה כבר אחרי הנזיפה שקבלתי עבור לגלוגי "בזמן שהיום שולחים אותן". מדוע ואיך אתם מרשים לכם כל כך הרבה לצער אותי ועל לא דבר? בשבוע הבא אי"ה תקבלו משלוחים חשובים ממה שכבר מסודר אתי, ואם יצליח ה' את דרכי (הריני נוסע אי"ה מחר לסינסנטי לשבוע ימים או יותר להזמנתו של הרב סילבר) הרי יהיה אי"ה טוב מאד…… יש ב"ה אתי תקוה גדולה כי הכל יבוא בעז"ה על מקומו ובשלום, ולמרות שהרבה מתקוותי עד היום לא באו בזמנן עודני מלא תקוה. יש לי עוד משהו חשוב להודיע אבל מוטב לחכות עוד קצת ומה גם כשאינכם ראויים מפני התנהגותכם….. לא קבלתי תשובות על הרבה משאלותי במכתבי הקודמים וזה קשה לי לסלוח לכם……
התברכו כלכם בכל הברכות כאות נפש ידידכם באמת ובתמים על אף כל הצרות שאתם עושים לי.
אברהם מוקוטובסקי
– – – – – –
ב"ה יום ועש"ק מקץ תש"ז ניו יורק
לחברים בירושלים הי"ו
……
….. את אשר יגורתי בא, כי לא קבלתי ספוק לבקשותי ולתחנוני בדבר המניות. לא אומר לכם שחמדתם לכם לצון אתי, אבל רע ומר מצבי בבשת פנים ובטפשות פה. הדברים קטנים אבל נוגעים עד הלב ואין מי שיבין אותי פה…..
…..
מוחי יבש ואין שום סכויים כי אוכל לטבול את עטי בדיו עד שאזכה למרגוע בבית ימים אחדים.
…..
– – – – – –
ב"ה יום ב' וארא תשי"ז דטרויט
…..
דעו לכם כי רע אתי מאד בשביל מאות סבות. כסף אין ואנשים אין אבל תקוות יש אם תמשיך פאגי בתביעותיה בעבודתה ובהצלחתה ובקיום הבטחותיה…..
– – – – – –
ב"ה יום א' וירא תש"ט ניו-יורק
לכבוד חברי בירושלים הי"ו
אחדשה"ט, עדיין אין לי להודיעכם חדשות גדולות ממני ומעבודתי. מאז שנסע אברהם מכאן, חודשו כמה דברים אבל לא גדולים ביותר ומחכה אני להתחדשויות גדולות יותר.
אכן את האמת אני אומר לכם כי מן היום שקבלתי את המברק …. רפו ידי ואחזני חיל כיולדה, כי את אשר יגורתי והזהרתי את הבעל הבית שלנו, בא. ואף כי שאיני סובר ח"ו כי המעוות אינו יכול לתקון, למיחש מבעי, וצמרמרת עוברת בקרבי לספק ספקא הזו שמא ח"ו ייבטל כל הענין ואנו אנה אנחנו באים. חש אני היום לדבר עם אדם בלשון הזו שדברתי בתחילה, וה' יגמור בעדנו לטובה.
מודה אני ומתוודה לפניכם כי אני מנותק מכם ואין אני ממלא את חובתי כראוי, אבל רק הפחד האוכל אותי בכל עת ובכל שעה, שמא ח"ו לא נעמוד בנסיון בהתחייבויותנו ובהתנהגותנו ונמצא ח"ו כי אני מגדיל את המכשלה. … אל תאמרו כי איזו רוח רעה עברה על מוקוטובסקי זה המשוגע ומבלבל את דעתנו בפטפוטי הבל. לא כן יקירי, האמינו לי כי מחשבות אלו טורדות אותי מן העולם ואין לי מנוחה ביום ובלילה שלא ניגע ח"ו לריק, ואני יותר מאחרים משחיר את פני, מקבל עלי עול קשה מאד מאד עול של גלות איומה בשבילי. עוד לא זכיתי לטעום את טעמה הטוב של אמריקה, טשיקענס איני אוכל, כסף איני צובר, בריאותי מתרופפת, ביתי אני מפקיר, את ילדי איני מחנך, את עבודתי כמלמד תינוקות איני עושה, את הסביבה אני רואה שגדלה כספחת אך להרע, למה אני עמל. כמעט שאיני רואה תקוה שמ… וכל אביזרייהו יצא עוד טוב, והלא מוטב היה שאשב בירושלים עם ביתי וילדי ואוכל את לחמי הדל שאני אוכל כאן בירושלים. האמינו לי כי מתענה אנוכי עינויים גדולים ענויי הנפש והגוף גם יחד, וכל זה לא היה שווה אם ראיתי כי יש שכר לעמלי, אבל אני רואה את עמלי כמים שאין להם סוף וכבוץ אשר אם יוצאים ברגל האחת נופלים ברגל השניה, ועד מתי.
……..
יודע אני כי יש בלבכם עלי על שאני בועט ביסורי הגלות שלי והרי כמה אלפים כמהים ומצפים ליום שבו יוכלו לראות את שמי אמריקה המאושרים, אבל דעו כי לא כל האנשים בחדא מחתא נמחתו ולא כל אחד מגיב בשווה על תנאי חייו. טוב לי יום אחד בשבתי בבית אפל ובאוכלי לחם צר ומים לחץ מאשר להסתובב בבתי העשירים הנבזים ולהתכבד בכבודיהם לשאת דרשות של הבל ולשמוע דברי חנף ומרע.
……..
בנוגע לפוליטיקה אני מיואש מאד, איני מאמין כי תהיינה תוצאות מן… ואם תהיינה תוצאות איני מאמין כי יש קדוש השם מכל החבורה הזו של שקרנים שאין בהם אף ישר אחד. גם אחרת אי אפשר לעשות כל עוד שאין חבורה אחת של אנשי אמת ושונאי בצע שמסגרתם סגורה בעד כל עושי עוול והם הולכים את דרכם לבדם. את האמת אומר כי אני מפחד יותר מפני…. אלא מוטב שנשאיר את העולם בידי הקב"ה והוא ינהיגו כרצונו. אני לא אתחבר לעושי רשעה ולעושים את תורתם קרדום לחפור.
…………
אברהם מ.
– – – – – –
כ"ג בשבט תש"י
……
רואה אני את מצבך, אחרי קראי את מכתבך מיום ב' לסדר בא, וכמה הייתי שמח אילו יכולתי לעזור לך, אבל הרי חששתי את כל החששות הללו לפני נסעך, אלא שלא רציתי וגם לא יכולתי לערער על בטחונך בחוגים של ידידים פרטיים אשר לא הכרתי אותם ואת טיבם. ההמלצות שאתה מבקש, אך למותר הוא, שכן באמת לא יועילו הרבה לפי מיטב הכרתי, ואפילו אם כן הרי יודע אתה כי אנחנו לא פנינו אף פעם אל רהבים ויתכן מאד שאילו פנינו היו הם משיבים פנינו ריקם……
אולם בדרך כלל אני רוצה לומר לך, כי אם כבר הגעת עד הלום, אין מקום ליאוש. מתוך נסיוני כשנורר בחו"ל, אני אומר לך שלא הכל צריך לדכא. חסר השפה, יתור הזקן והפיאות, כל אלה אינם כלום בשעה שהקב"ה משלים לאדם שמוסר את נפשו על שליחותו את סאת יסוריו, בשעה זו ממציא הקב"ה את שליחיו הטובים והם משלימים את המחסור בשפה וגורעים…. את היתור בזקן ופיאות. ואין הדבר תלוי אלא בהחלטה נחושה אשר המקטרגים בשמים יראו שלא כאן המקום, ובדרך שאדם רוצה בכל כחו לילך, מוליכין אותו ומסייעין בידו.
….. בענין אוסף הבגדים, נא נא, אל תגע בזה יד, כי אין זה לכבודך ולא לכבודנו ואין בזה כלל משום תועלת…..
– – – – – –
כ"ח בטבת תש"י
….. בקשות לרשיון המוגשת על ידי פאגי נידונית לגניזה בטוחה מיר האבן שוין איינגריטן קברים. בקשנו ראיונות עם פקידים גבוהים ועם שרים העמדנו אותם על טעותם האכזרית שמחליפים אותנו בעסקיו של…….. והכל ללא הועיל ווי אטויטן באנקים, כי אם לא שונאים אותנו בעד מעשינו הרעים שונאים אותנו בעד מעשינו הטובים. דע לך כי מאז 4 חדשים הגשנו בקשות לרשיונות לפחות שתים עשרה וכולן נדחו, עם תירוצים מתירוצים שונים. וודאי עוד יבואו דברים לפני בית המשפט העליון ויפתח סקנדל חדש ובעיקר בעד זה כי אחת מן בקשות אושרה כבר פעמיים בכתב ועוד יותר בע"פ, ולבסוף נדחתה גם היא מתוך כוונת זדון. בית המשפט יגיד את דבריו, ברם העובדה כהיום אינה משתנית כלום בשל צדקתנו. ולכן טעות גדולה טעית מצדך כי רצית להיתלות באילן גדול ומצאת משענת קנה. בכ"א אסור לנו לנגוע יד בכל הענין שלך ועל הראשונים אנו מצטערים…….
– – – – – –
ז' בשבט תש"י
לר'…. מיודענו!
אחדשה"ט, מזה לך כי נאלמת ואין קול ואין קשב ממך. אין אתנו יודע אפילו באיזה עולמות אתה משוטט ומה מעשיך היום. לי באופן פרטי יש מבוקש ממך, כי תוציא לך מראשך, עד שובך הנה בשלום, את הפוליטיקה, ויטב לך ותראה ברכה בעמלך. נא ונא על תזלזל בעצה של משולח מנוסה כמוני, ומה גם כשהענינים היגעים הללו של הפוליטיקה הארורה, לא יברחו ממך, ובבואך הנה עוד יהיו לך מקום להתגדר, והשבועות המעטים שנותרו לך עוד להיות שם, להתמסר לעבודה המעשית תוך היסח דעת גמור מכל משהו אחר.
עלה והצלח!