הצעת מצע לכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל

 

אברהם מוקוטובסקי

לעיון ולדיון

(הצעת מצע לכנסיה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל, תשי"ד)

 

הקדמת המציע:

נאמן לעיקרון שאני רגיל להטיף לו, כי אין הציבור נקרא ציבור אלא אם כן כל יחיד בו הוא אדון גמור לעצמו ואעפי"כ הוא מטיל גורלו לתוך הציבור, אבל כשחרותו של היחיד מוגבלת בתוקף המשמעת הציבורית או הסיעתית, השולטת על דעתו והבעותיו ותנועותיו של היחיד, אז נתמעט כל ערכו וכוחו של הציבור, לכדי ערך וכוח של יחיד. זה היחיד האוחז ברסן המשמעת הציבורית בשעה זו. נאמן לעיקרון זה, אני מדלג אפילו על הסיעה הזו שאחרים רגילים לראותי כחבר בה, ומזהה את עצמי בשמי לבד. אני פלוני בן פלוני מביא את דברי הצעותי לרבים, שיעיינו וידונו עליו רבים ויתווכחו עליו רבים. ולכשירצו – גם ציבורים של סיעות. והיה כל אמת ונכון אשר ימצאו בדברי יקבלום ממי שאמרום, וכל אשר לא כן יעשו כלבבם. המסקנות ואת התוצאות אשים בראש, ואחר אשתדל בעז"ה להסבירן תוספת הסבר, עבור כל מי שזו דרושה לו, על ידי שורה של מאמרים. נא לעיין, נא לדון. עד כאן דברי ההקדמה.

 

• הגדרות יסוד

1. אגודת ישראל אינה מפלגה, ולא ישיגוה משיגי המפלגה, להיות רודפת אחר שלטון כבוד ועושר להנאתה לשמה או לשם כל איש בה. כל כולה של אגודת ישראל הוא כלי שרת לעם ישראל, להחזירו ולכוננו על יסודותיו, על יסודות האמונה התורה והמצוה, שרק עליהם הוא מתקיים קיום נצח, וחלילה בלעדם – כמקצץ בנטיעותיו, בפארותיו, בגזעו ואף בשרשו.
2. ככלי שרת לעם קדושים, ליחדו ולחברו שוב עם כל דבר קדוש, נאוה לאגו"י הצניעות במעשיה, שלא תהא רודפת אחר התהילה, כל שכן שלא תיקח לה תהילה שאינה שלה, אלא בנועם ובנחת בענווה ובצניעות תהא נושאת את דבר ה' לכל העם ותחדירו לכל אובד ונידח בו.
3. דברה של אגודת ישראל לעם ישראל בשעה זו, הוא: אל ישיאכם לבכם לחשוב מחשבת מעל, לאמור: נזדקנה תורת ישראל, או אחת מכל מצוותיה, וחלילה אין בה תועלת עוד היום, בשעה שהעולם נתחדש בחידושיו; בשעה שהעולם מתלבט בלבטיו; בשעה שעל ראש עמנו עלה הכורת ונגדע שלישיתו; בשעה שנראה נצנוץ של חרות, משעבוד גמור למלכויות הגויים, לחלק מעם ישראל על חלק מארץ ישראל – ודעו וראו, כי ה' אלקינו היה הווה ויהיה לנצח, וגם תורתו תורת נצח היא. וכל איש או אשה, משפחה או שבט, מפלגה או מדינה, המדבר דבר או מחוקק חוק שלא כתורה – דבריהם וחוקם בטלים הם ואין בהם חלות לכתחלה, כל שכן שאין בהם המשך ותוחלת לבסוף, וכל העושה כך גורם רעה לעצמו וגורם רעה לכל עמו. על כן קוראת אגודת ישראל גם היום בקול נביאי ישראל מלפנים: שובו שובו מדרכיכם ובואו וחוסו בצל כנפי מורשתנו, כי לא יהיה בעולם שלום ולא בעם ישראל מנוחה ושלום אלא בשובכם. ובשובכם – שלום יהיה לכם, שלום לישראל ושלום לכל העולם!
4. אגודת ישראל באה לדבר על לבו של כל איש ירא וחרד בעם, שלא יהא רואה חלילה את בית ישראל הרוס מיסודותיו המעמידים אותו, והולך ובונה את ביתו לבדו, אלא יהא רואה את קיום ביתו תלוי בקיום כל בית ישראל, לכן מזמינה אגו"י אותו שיהא נטפל אליה, שיהא נטפל לעושי מצוה מתוך אחריות לכל ישראל.
5. אגודת ישראל רואה את כל המפלגות המְפלגות את ישראל, בין שמצען הוא רעיוני, ובין שהוא מדיני, בין שהוא כלכלי, ואפילו אם הוא דתי אלא שנלווה אליו גם מצע אחר שדבר תורה פוסלם, והן מרימות ידן בזדון נגד דבר תורה, את כולן רואה אגו"י כאש אוכלת תחת יסודותיו של בית ישראל וקוראת להן בלשון ישעיה הנביא "חרצובות רשע ואגודת מוטה", שאפילו אם צדיקים הם, הקשורים בתוך המסגרות המפלגתיות, אבל עצם הקשר הוא קשר של רשע, ואם אפילו לא מטי דין ומעוותי משפט הם, המאוגדים באגודות אלה, אבל עצם האיגוד הוא איגוד של מוטה, ואין ישע לישראל אלא בפיתוחן של "חרצובות הרשע", ובהתרתן של "אגודות המוטה". לכן לעולם לא תעשה אגודת ישראל שום ברית בת קיימא עם כל אחת מהן, אשר משמעותה של הברית הזאת תהא, הכרה בצורך קיומה של זו או באי סכנתה של זו לקיום הם ולטובתו. אגו"י בין המפלגות כישראל בין העמים – לבדד תשכון, לכן לא תתן אגו"י בשורותיה חברות, לאיש השייך לאחת המפלגות הללו ואין חברותו שם מתוך אונס.
6. אגודת ישראל רואה לה תפקיד בכל מקום בעולם, ששם רגל ישראל מצויה, להדריכה, לחזקה ולאמצה, למען תוכל עמוד במקום חיותה, על יסוד תורת אמת ונצח. ואולם את עיקר כוחה תתן אגו"י לתפקידיה בארץ ישראל, מפני שהשמירה על קרובים שלא יתרחקו קודמת למעשה הקירוב של רחוקים, ורב מספר הקרובים בא"י שסכנת ההתרחקות מאיימת עליהם, יותר מבכל שאר תפוצות ישראל; מפני שא"י אור הוא לכל בני הגולה, שהכול הולכין אחריו בין שהוא אור מדריך ובין שהוא אור מתעה; מפני שבא"י גם המעכבים והמונעים מללכת בדרך אמת, מבני ישראל המה, וגם בעדם תיפול הערבות והאחריות, וגם אליהם הלב הומה מחמלה ורחמנות; מפני שגדול הסיכוי והסבר בא"י יותר מבכל מקום אחר בעולם, כי אדמתה אדמת קודש, ואוירה אויר נשמות, ועשויה היא לגדל פירות של ברכה, יותר מאדמת ארצות העמים; מפני שפלטין של מלך היא, והכעס שמכעיסין בו גדול הוא מן הכעס היוצא ממקום אחר, וכל שיש בידו למנוע כעס במקום הזה ואינו מונע, גדול עוונו מן המונע עצמו במקום אחר; ומפני שגדולה היא ועמוקה אמונתם של כל יראי ה' ורבה היא חרדתם, שכל המרד והמעל הנעשה בידי ישראל על אדמת ישראל, גורמים במישרים לכל סכנה שחלילה תהא קרובה לבוא, וחייב הוא כל איש ישראל בכל מקום שהוא, להיות חש לישע ארה"ק ולמנוע סכנה מבבת העין יותר משהוא עושה להצלת אברים אחרים.

 

• כיוונים כלליים

אגודת ישראל בכל מאמציה אשר תעשה, בא"י ובכל תפוצות הגולה, תהיינה לעיניה מגמות מעשיות אלה, אשר להן תחתור ללא לאות, להשיגן לאלתר:

1. להשיג עצמאות רעיונית, שלא יהו אנשים נתלים ברעיונות שהשעה משחקת להן.
2. לקנות חופש גמור ועצמאות בביטוי, שיהא כל הביטוי נשקל במאזני התבונה והאמת ולא נשקל בפחד של "מה יאמרו".
3. להשיג עצמאות שלמה ומוחלטת בכל העניינים הכספיים שדרושים למען פתח הפעולות המסועפות בהתאם לייעוד.
4. לרכוש הופעה של כבוד לכל נציגות של אגו"י בכל מקום שהוא, אשר ידעו קרובים וישמעו רחוקים, כי דוברי דברה של אגו"י לא כבוד הם רודפים, לא ממון, אלא לשמה מתכוונים.
5. חינוך הדור הצעיר, חינוך העם, כל פעולות של חיזוק דת ומצוה בלב ישראל, מעשים של חסד בנוסח ישראל מקורי, ישוב ארץ ישראל, השגת ריבונות שלטונית לתורה בקרב העם והמדינה – אלה הם התפקידים והמשימות שלמען ביצועם או קרבתם למטרתם, תתן אגו"י מלא כוחה בא"י ובחו"ל, ותעבוד למענם בכלים ובמכשירים שיהיו כולם שלה וברשותה.

 

• כיוונים למעשה בא"י

לקבוע הלכות בשאלות שהיו שנויות במחלוקת:

1. הולכין לבחירות ל"כנסת" למען הישמע גם מעל במתה את דבר ה' בכל עת והזדמנות, ולמען נצל כל שעת כושר כדי לעצור בעד מחבלים שלא יחבלו הרבה, ולמען קחת בזרוע של זכות, את כל המגיע לאיש ישראל שומר האמונים, ביחיד ובציבור, בדין.
2. כל עוד שאין אפשרות שיהא רוב השלטון במדינה נתון בידי שומרי מצוה, אין אגו"י משתתפת בשום מממשלה, אלא אם שאר השותפים בה יצהירו מראש, כי אין אחריות קולקטיבית ליושבים בממשלה, ואין חובת משמעת לאיש אגו"י בכל דבר, שהוא לבדו יקבע, שנוגע לתורה ומצוות.
3. נציגותה של אגו"י בכנסת, אינה מצטרפת גם לכל הסכם או ברית אופוזיציוני של קבע עם שאר מפלגות אופוזיציוניות, אלא תמיד היא מכלכלת את מעשיה, לפי עקרונותיה של אגו"י ולפי מגמותיה הכלליים.
4. אין אגו"י עושה שום מעשה כדי למנוע את סיעות המזרחי והפוהמ"ז מלהשתתף בממשלה על אחריות עצמן בלבד, וכשהן יושבות בממשלה, אין אגו"י נמנעת מלהושיט להן מפרק לפרק יד מסייעת כדי לחזק את מעמדן בשלטון, אם יהא בכך משום תועלת לחיזוק הדת.
5. אין אגו"י משתתפת בחזית דתית, אבל היא תשקול בעין יפה כל מעשה של סיוע לכל מעשה טוב שאפשר להושיט לחזית כזאת במקרה שהיא תקום בלי אגו"י.
6. ובכלל תנהג אגו"י שלא בצרות עין לגבי כל פעולה טובה ומעשה טוב הנעשה בידי זולתה. אם הפעולה הזו אין לה תוצאות ישירות כדי להרבות רעה במקום אחר, כ"ש שאגו"י תעודד ותסייע בכל יזמה טובה שתיעשה על ידי גוף ציבור אחר שאין אגו"י שוללת אותו מבחינה עקרונית.
7. אגו"י תעשה ביכלתה, למען שבור זרוע שלטון של המפלגות על העם, על המדינה ועל היחיד, והיא תילחם בהתמדה נגד הסגרתו של האזרח בידי המפלגות, בכל דבר שיכון, עבודה, תעשיה ומסחר.
8. אגו"י תילחם לפירוקה של ה"קרן הקימת" ותחזורנה כל אדמות העם לידי הממשלה ותחולקנה לא לפי "מפתחות" ליחידים לצמיתות, אשר יהנו מתמיכות ממשלתיות בעיבוד האדמה ובניצולה.
9. אגו"י תילחם להקמת לשכות עבודה ממשלתיות תחת אשר הנן היום מפלגתיות בחסות הממשלה.
10. אגו"י תילחם נגד שיטות הקרטליזציה, מונופוליזיציה, העדפת סקטור על פני סקטור ונגד כל שיטה אחרת המגבילה את חרות היחיד.

 

• מימון

1. הארגון העולמי של אגו"י על כל סניפיו ועל כל צרכיהם בכל שטחי פעולתם, יהא ניזון בעיקרו ממקור עצמאי אחד.
2. יוכרז על מגבית מאוחדת כל עולמית ותיקרא: "המגבית המאוחדת לישראל סבא". מגבית זו תכלכל את החינוך החרדי בא"י ובכל אתר ואתר, ישוב הארץ, הפעולות לחיזוק הדת, וכן את הצרכים הכלכליים הארגוניים והתעמולתיים.
3. התנועה העולמית תטיל את כל כבד משקל השפעתה, להצלחה של המגבית הזו. כל נושא משרה בתנועה העולמית או הארצית וכל בעל השפעה, חייב יהיה לתת מזמנו לפחות שבועיים בשנה או חודש בשנתיים, להצלחתה של המגבית ולעבוד מחוץ למקום שהוא חי שם.
4. לא יתכן יהיה לנהל ולהמשיך או להשתתף בשום מגבית אחרת, רחבה או מצומצמת, ע"י כל ארגון או סניף הנושא עליו שם אגו"י, ולא ע"י כל מוסד המוחזק ע"י אגודת ישראל, אעפ"י שאינו נושא עליו את שם אגו"י, אלא אם טובת הענינים של תנאים מיוחדים יהיו דורשים כך בתקופת מעבר.
5. בשעת העברת ההתרמה עבור "המגבית המאוחדת לישראל סבא" יהיו מודדין במדה של כבוד ושל משקל, כיאות למשלם מס עבור כל צרכי דת ומצוה בא"י ובכל הארצות ולמען שמור על גחלת ישראל שלא תכבה, וישתמשו בכל אמצעי השפעה של היתר, כיד שההתרמה תהיה הולמת את הצרכים והיעודים.
6. תרומות אשר ינתנו ע"י שאינם חברים, ושיביעו את רצונם במפורש כי תרומותיהם תהיינה עבור מטרות מסוימות, תישמרנה התרומות הללו למטרותיהן, ואולם בחלוקת התקציב הכללי לסעיפיו הפרטיים, תרומות אלה תילקחנה בחשבון ככיסוי חלקי או שלם, בסעיף המתאים.
7. יש להעביר את המגבית בתנופה כזו, אשר תתן בשנה הראשונה לפחות סכום של מיליון דולר, לצרכיה הכלליים הקימים של התנועה במקומות פעולתה.
8. מיד עם ההכרזה, יצאו כל נכבדי התנועה ולא פחות מ-50 מתנדבים ו-25 שליחים בשכר, למסע ע"פ העולם למען המגבית המאוחדת לישראל סבא.
9. כל הכנסות המגבית הנקיות, וכן כל שאר ההכנסות, הקבועות והמקריות, מכל המקורות ושבכל המקומות, תעבורנה דרך הגזברות העולמית העברה אפקטיבית, או בדרך של סילוק חשבונות, ורק המוסדות הפיננסיים של התנועה, הם יקבעו את תקציביהם של המרכזים ושל הצרכים המיוחדים.
10. ייסודה של קרן עצמאית זו לצרכי התנועה, חיוני הוא לה לאגו"י, ואין שום תמורה ולא שום מחיר אשר בגללו יימנעו מלייסד את הקרן הזו, "המגבית המאוחדת לישראל סבא". האיום שע"י יסודה של הקרן הזו, יקפחו את אגו"י ומפעליה מהכנסותיה ממקורות אחרים שהיא רגילה לקבל, ושחלקה של אגו"י מגיע לה בדין – איום זה וודאי לא יהא בו כלל וכלל משום שקול, לוותר על העצמאות המוחלטת במקורות הקיום הפיננסיים.

 

• המבנה הארגוני

כדי למנוע הישנותם של מעשי שרירות שהיו נעשים ע"י חלקי תנועה מסוימים ע"ח של חלקים אחרים, ע"ח התנועה כלה, שהיו מביאים את התנועה לידי התפוררות ארגונית, טשטוש רעיונות ולדלדל מכל אוצרותיה בכחות אדם וכשר המעשה – נקבעים בכנסיה הגדולה הרביעית הלכה למעשה, היסודות להלן ביסודות שאין עליהם ערעור ולא וויתור, בכל הנוגע למבנה הפנימי של תנועת אגו"י. ואלה הם:

1. אגודת ישראל, על כל אגפיה וסעיפיה ומחלקותיה ומוסדותיה, יחידה ארגונית אחת היא, יחידה ארגונית שאינה ניתנת לפירוד בין חלקיה כלל וכלל. לא פירוד של קבע ולא פירוד של מקרה.
2. מיום כינוסה של הכנסיה הגדולה הרביעית, מפסיקים את קיומם הנפרד והבלתי תלוי, כל הארגונים שהיו ידועים עד עתה כ"מרכזים" פא"י, פאג"י, הנוער האגודתי, ואם יש עוד כיוצא באלה, וקימים מיום זה ואילך כולם כאחד, בתוך מסגרת אורגנית אחת המחולקת, למרכזים ארציים וסניפים מקומיים, ובכל מרכז ומרכז וכן בכל סניף וסניף קימות מחלקות מחלקות לענינים כלליים, עניני פועלים, עניני נוער, שכל עניניהם יחד נחתכים ומנוהלים ע"י הנהלה אחת, וממקור אחד הם ניזונים, ולשם גם הולכים ונכנסים כל מקורות של השפעה והכנסה שכל מחלקה יוצרת.
3. הנאמר בשני הסעיפים הקטנים למעלה הם יסוד מוסד לתנועה ומהם אין לזוע.

 

• אחריות כספים

ושוב, כדי למנוע הישנותם של הרבה מאד דברים שאין תועלת בקריאת שמם המוצע:

1. הכנסיה הגדולה הרביעית, בוחרת בגזברות כל עולמית, בת תשעה חברים, ועוד תשעה ממלאי מקום שהכנסיה הגדולה נוקבת בשמותיהם.
2. תשעה אלה, הנם סניף לוה"פ העולמי, ומחולקים ביניהם לשלשה חלקים שווים שמהם, שלשה גזברים ושלשה ממלאי מקום כולם ידועים בשמותיהם בא"י, ומסונפים לוה"פ שם, וכן באירופה וכן באמריקה.
3. הגזברות בכללותה עוקבת בעירנות אחר מהלך עבודתו של הוה"פ ועל כל החלטותיו הנוגעים לכספים, נושאת ונותנת אתו ואף יכולה להשתתף בהצבעות בכל עניני תקציב ועניני כספים ישירים, והגזברות אחראית לנהוג בכספים בהתאם להחלטות החוקיות של המוסדות החוקיים, היא אחראית כלפי הוה"פ וכלפי הכנסיה הגדולה וכלפי כל הציבור.
4. וכשם שהגזברות בכללותה אחראית לנעשה בעניני כספים בוה"פ בכללותו, כך אחראי כל חלק אזורי של הגזברות לנעשה ע"י החלק האזורי של הוה"פ שם.
5. רשאים כל שלשה חברים באגו"י לאסוף מאה חתימות של חברים באגו"י, המיפים את כחם לתבוע את הגזברים לבא בפני בי"ד המקובל על אגו"י באותו מקום, כשלדעתם לא נהגה הגזברות בהתאם לאחריות שקבלה על עצמה ושהיא מפורשת בס"ק ז' מסעיף גדול זה. ובתנאי שישלישו בבי"ד סכום כסף אשר הבי"ד יקבע, כערבון של קנס אשר ישלמו התובעים במקרה שהבי"ד יראה שהיתה מצד התובעים חשדנות מופרזת כלפי הנתבעים, ולמען לא יהא כל איש הולך ומטריד את עסקני ציבור בכל עת שירצה.
6. אין חבר הגזברות יכול להיות נעדר ממלוי תפקידו יותר מחדשיים ימים. במקרה של העדר כזה או במקרה של התפטרות נכנס ממלא מקום לשמש בתפקידו לפי סדר קבוע מראש ע"י הכנסיה הגדולה.
7. חברי הגזברות הנם חברים שלא מן המנין בוה"פ העולמי של אגו"י, ואין הם יכולים להיות חברים מן המנין בוה"פ.

 

• מוסדות הנהגה באגו"י

16. המוסד העליון ביותר שבתנועה העולמית היא הכנסיה הגדולה המתכנסת אחת לשלוש שנים.
17. עברו חמש שנים ולא נתקימה כ"ג, נעשים כל המסודות שבחרה הכ"ג הקודמת, בלתי חוקיים וכל מעשיהם ניתנים לערעור ע"י כל חבר יחיד בתנועה, בלתי אם תהיה סבה מכרעת לעכוב הזה ולפחות שלשה רבעים מן הצירים שהשתתפות בכ"ג שעברו היו קיימים בשעה זו, יחתמו על תעודה המיפה את כל המוסדות הנ"ל להמשיך בפעלם, מפני הטעם שהיה מפורט באותה תעודה.
18. תעבורנה עוד שנתיים והעכוב עדיין יהיה קיים או שיהיה עכוב החלטי אחר, יהיה צורך לקיים את תקנות של המוסדות הנ"ל ע"י תעודה חדשה כנ"ל. וכן יש צריך קיום כל שנתיים נוספות.
19. מועצה עולמית בת 100 חברים, מחולקים לפי ישיבתם באזוריהם: 40 מא"י, 35 מאמריקה, 25 מאירופה. המועצה מתכנסת אחת לשנה. בכל שנה שאין בה ??? והחלטותיה מחייבות את כל התנועה על כל חלקיה ומוסדותיה.
20. מקומות כנוסה של המועצה העולמית הם לפי סדר זה: ירושלים, לונדון, ירושלים; ניו יורק; וחוזר חלילה.
21. מתוך מאת חברי המועצה העולמית, בוחרת ??? בשלשים חבר לועד הפועל העולמי, לפי חלוקה איזורית דלהלן: א"י – 13, אמריקה – 10, אירופה – 7.
22. שלשה מושבים לוה"פ העולמי: בירושלים, ניו-יורק ולונדון. קביעת שלשה מושבים אלה נחוצים בגלל: א) העבודה האחראית והענפה שיש לפתח בארצות אמריקה ובארצות אירופה. ובהכרח שיהיה קיים שם ?? עם סמכות מלאה ובעל משקל מלא. ב) בגלל מצבה העדין שיהדות התורה נתונה בא"י. ואשר על כן מה שיהיו קימים חלקים הנהלתיים מוסמכים בתנועה ??? חפשיים יותר בבטוי ובפעולה.
23. כל שלשים חברי הוה"פ חייבים לשבת יחד בישיבה לפחות פעמיים בשנה ומקומות פגישתם הם ג"כ לפי הסדר הנ"ל: ירושלים, לונדון, ירושלים, ניו יורק וחזור חלילה, ואילו ועדי הפועל האיזוריים מתכנסים לפחות אחת בשבועיים.
24. מתוך שלשים חברי הוה"פ, בוחרת הכנסיה הגדולה בהנהלה או נשיאות עולמית, בת 7 חברים, חלוקה לפי איזוריהם כדלהלן: א"י – 3, אמריקה – 2, אירופה – 2.
25. יו"ר הנשיאות שבא"י ויושבי הראש ועדי הפועל האיזוריים שבחו"ל הנבחרים כל אחד ע"י חברי הועד הפועל באיזורו יהיו בין חברי הנשיאות העולמית.
26. מורנו רבי יעקב רוזנהים שליט"א נבחר כ?? הנשיאים לכל ימי חייו.
27. אחת לשלשה חדשים חייבת הנשיאות לשבת יחד בהרכבה המלא.
28. הוה"פ שבא"י משום חשיבותו ורבוי תפקידיו, בוחר גם יו"ר הוה"פ, המשמש כיו"ר ישיבות הוה"פ לסירוגין עם יו"ר הנשיאות שבא"י.
29. הוה"פ המלא וכן במושביו האזוריים, מחלק לו את כל שטחי עבודותיו בשבע מחלקות וממנה על כל אחת מהן חבר אחד בכל אזור ואזור האחראי למחלקתו ?? כלפי כל הוה"פ להפעילה לפתחה ולמסור עליה דו"ח. ואילו חברי הנשיאות שבכל מקום אחראים באופן קולקטיבי בעד כל שבע המחלוקת גם יחד. (ובמושב האזורי בלונדון, מפני מיעוט חבריו יחלק הוה"פ את התפקידים כראות עיניו, חלוקה אחרת).
30. המחלקות הן:
    א) חינוך במובן הרחב וכל שאלות חיזוק דת. ב) פיננסים ותקציבים. ג) יחסי חוץ ומדיניות. ד) ארגון ותעמולה. ה) עניני כלכלה (כולל כל העניינים המשקיים והישוביים לפרט ולכלל). ו) עניני חסד. ז) מחלקת האגפים לענייני לשכות עבודה לפועלים ושאר מחסורי הפועלים האגודאיים, לענייני נוער ולענייני ארגוני הנשים.
31. חמשה חברים אחרים מתוך הוה"פ, שאינם חברי הנשיאות, נבחרים ע"י הכנסיה הגדולה כחברי ועדת הבקורת המחולקים לאזוריהם: א"י – 3, אירופה – 1, אמריקה – 1.
32. חמשה חברי ועדת הבקורת, חברים שוויי זכויות הם בוה"פ איש איש על מקומו, ואולם אינם ממלאים שום תפקיד אחר אלא זה, אשר כל הנעשה בכל מחלקותיו של הוה"פ, צריך שיהא ידוע להם והם חייבים לפרסם דו"ח בצורת ביולטינים, אחת ל-6 חדשים.
33. אין הוה"פ יכול להוסיף עליו חברים חדשים, אלא כשנתמעט מנינו הכללי ע"י התפטרויות וכו' והועמד על החצי, כי אז יכול להוסיף עליו חברים חדשים ולמלא את מנינו. ואולם על פעולה זו יכול להחליט הוה"פ רק במושב החוקי בהרכבו המלא.
34. אינו יכול להיבחר או להתמנות כחבר בוה"פ, אלא מי שמתחייב להקדיש לתפקידיו בתנועה, לפחות 10 שעות בשבוע.

 

• דרכי היעוץ עם גדולי הדור

1. בהתקבל "הגדרות היסוד" האמורים למעלה כהנחות מקובלות על כל התנועה, ובהתנהל כל העבודה המעשית יום יום, לפי "הכוונים הכללים" וה"כוונים המעשיים" הנזכרים גם הם לעיל, כבר מצטמצמים במילא שטחי הספקות צמצום גדול. אנשי ציבור שאין מתכוונים לברוח מן האחריות ולהטילה רק על שכם אחרים, וגם אין מתכוונים למצוא חפוי אצל רבנים על מעשים שדעת בעלי בתים שוללתם, אין דרכים לרוץ יום יום לפתחי רבנים ולהטרידם בערמות של שאלות, כשם שאין דרכו של איש פרטי שמנהגיו מנהג מסורת ורצונו רצון אמת, להביא ערמות של שאלת בחייו הפרטיים, ונזקק להכרעת גדול ממנו רק בשאלה קשה שמציאותה נדירה. ובשאלות ציבור קשות ההכרעה, המזדמנות לפרקים, אפשר בנקל למצוא את בעלי התריסין אדירי התורה גדולי הדור שירצו להזדקק בכל עת מצוא של ממש.
2. הדעת איפוא נותנת שבתנאים כאלה, אין הכרח במוסד הלכתי חדש, מוסד בלתי מוגדר ובעל מסורת מסויימת, שאחרים לא תמיד השתמשו בשמו לכבודו ולאמתו.
3. וכדי שלא לקבוע מסמרות בעניין זה, על כן מוצעת בזה הצעה: אשר ד' גדולי הדור הרב מבריסק, האדמו"ר מגור, הרב מצ'ובין והרב מפרסבורג שליט"א, יכריעו המה בשאלה זו. יחליטו לחוות בעצמם ולבדם כתבת כזו להכרעה בשאלות קשות, או להרכיב את המוסד שהיה קיים הרכב חדש, או להשאירו כשהיה, או כל החלטה אחרת שתאות בעיניהם של אלה. את הכל נקבל. ולא תהא שאלה כזאת עולה על שלחן הדיונים בפני פורום רחב מאד ויעסקו וידושו בה בעלי בתים בכוונות ישרות לגמרי, או בכוונת פחות ישרות…
4. כל מי שיש לו יראת שמים בקרבו וכבוד ההוראה יקרה בעיניו, יודה כי זוהי עכשיו כבודה של ההוראה, שאל ירבו ידברו גבוהה כל עוד שאין כל הלבבות שוין בענין זה. בעוד שבהצעה המוצעת למעלה יכולה כל שאלה לבוא על בירורה לאמתה של ההלכה ויהיו כל הלבבות שוין בה.

 

• שונות

1. ועדי הפועל האזוריים הם האחראים על המרכזים הארציים באזוריהם ואחראים על כל סדריהם הפנימיים ושמוסדותיהם החוקיים ייבחרו באורח חוקי לפחות פעם אחת ב-5 שנים.
2. נציגויות כלפי מסודות זרים, ארציים או בין לאומיים, נבחרות ע"י הוה"פ העולמי בהרכבן המלא.
3. כל הפעולות הנעשות ע"י התנועה למען חינוך לתורה וחינוך הדת במישרים וכן גם כל פעולות של חסד הנעשה ע"י אגו"י עם הציבור ועם היחיד, אינו נעשה בשם אגו"י אלא בשם נויטרלי כלל ישראלי, וזה מפני הרחק מן החשד ומן הדומה לחשד שלא יאמרו: יהודים עוסקים בתורה ובגמילות חסדים מפני הקפיטל המפלגתי שהם רוצים להפיק מכך, ולמען האדר את הפעלים הללו לתורה ועבודה וגמ"ח, שרבים גדול יותר, ישתתף בפעלים הללו.

 

• עיתונות וספרות

1. הכנסיה הגדולה הרביעית, מתוך שהיא מכירה בערך השפעתה של העיתון והספר על הדור, מחליטה על יסודה של עיתונות ענפה בכל הארצות שיהודים חיים שם בהמונים ובכל השפות המדוברות ביניהם, כדי להחזיק את המוני ישראל על ידיעת כל המתרחש בחיי היהודים; כדי להחדיר בקרבם את רגש האחריות והערבות ואת הנכונות המעשית להיחלץ לעזרת העם כצרכיו החמריים והרוחניים, ולמען קרב את כל אשר ניתן לקרב, למעשים שיהדות התורה עוסקת בהן.
2. כדי לקיים את העיתונות האגודאית על רמה גבוהה ולמען מנוע פלוגים, קובעת הכ"ג יסוד מוסד, שלא יופיעו בארץ אחת שני עיתונים יומיים, בשפה אחת, מיועדים לחוג קוראים אחד.
3. במקום שעובדא כזו קיימת כבר, יש לסגור את העיתון או העיתונים שנוסדו אחרי הופעתו של הראשון, ולהשאיר את הראשון ולהתאימו ככלי ביטוי לכל הדעות הליגליות הרווחות בתנועה.
4. הכנסיה הגדולה תכיר כעיתון אגודאי, רק זה אשר יהיה כלו ברשות הציבור והוה"פ של אגו"י, ולא יהיה מוחזק ברשות היחיד או רשות ציבורית מצומצמת. וכתנאי שהבמה בה תהיה חפשית לכל הדעות הרווחות בציבור היראים. עיתון אשר יש לו כל התנאים האלה יהיה מוחזק כלו בכל אחריות תקציבו ע"י המוסדות הפיננסיים של של אגו"י.
5. אגודת ישראל, תעודד בעידוד של ממש ושיהיה בו כדי הפעלת יזמה, את כל המו"לים ואת כל המחברים שמלאכתם בהוצאת ספרי קריאה טהורים, מאלפים ומושכים את לב הנוער ומקרבים אותו ליראת שמים וקיום המצוות. העידוד יהיה בצורה של פרסים על שמות גדולי ישראל וגדולי התנועה, ובכל דרך אחרת של עידוד טובה וטהורה ובקצב מתאים.