קווים לדמותו של סבי, אברהם אליהו כי-טוב ז"ל עם צאת נשמתה היתרה של השבת נפטר סבי, אברהם אליהו כי טוב (מוקוטובסקי). בשעת לילה מאוחרת של מוצאי שבת נערכה ההלוויה, והוא נטמן בחשיכה בהר המנוחות שבירושלים. אחרי מיטתו פסעו חבריו הותיקים
יהודה איזנברג ניו יורק מורי, זכרונו לברכה מורי לא למד מעולם בסמינר. הוא לא השתתף בהשתלמויות. בבית ספר לחינוך לא דרכה רגלו. הוא היה מורה. הוא השתלם כל ימיו. הוא חינך. תורה שהרביץ בנו בילדותנו – חיה בלבנו עד
רבי אברהם אליהו כי טוב זכר צדיק לברכה – הרבה פנים היו לו, ובשלש מהן הוא נגלה אלינו בכתביו: כמחנך-אוֹמֵן, כמְסַפר-אָמן וכסופר-אוּמן. המחנך-האוֹמֵן מכל המלאכות הרבות שבהן עסק רא"א כי טוב ז"ל (מהן מלאכות כפים, מהן עבודות שבכתיבה ובעסקי צבור)
בשני שירי הגעגועים לסבא אני נאחזת בזכרו ובעיקר בשבת שלו. השיר הראשון נתלה במרכזה של השבת – הקידוש שערך בבוקרה, ובשיר השני אני נתלית בשולי אדרתה-אדרתו של סבא אליהו בעת הסתלקות. השירים הללו מדברים בכיסופיה של נכדה בכורה אל סב
הדבר המרתיע ביותר בנסיון לכתוב על אבינו ז"ל הוא החשש שמא יגרר הכותב אחר הערכות שאינן של אמת ומליצות שהנבוב בהן מרובה על הממש. אבא שהיה איש ההבעה הלשונית העשירה ידע היטב שלא להגרר אחר תשפוכת מלים של סתם ולהישאר
נולד בג' בניסן תרע"ב בוורשה. בית ההורים – עניים מרודים ומכובדים ביותר. האבא תלמיד חכם מובהק, חריף וחסיד ותיק. כל ימיו עוסק במשא-ומתן ואין ההצלחה מאירה לו פנים לעולם, אבל זיו פניו הקורנות תמיד ומעמד הכבוד שרכש בסביבה שרבים משכימים
ט"ו תמוז תשל"ג ירושת"ו לכבוד מר א. ש. לאוי"ט, גייטסהד יצ"ו אחדשה"ט, חן חן למר על יקרת מכתבו מלא דברי נועם וחן עם תוכחה מגולה, אני מכיר טובה למר שכן אני משתמש בהזדמנות זו להשתדל להסיר ממני טרוניות מני רבים
דברים אחדים לקראת יום האזכרה של אבא [- ר' אליהו כי טוב] ז"ל, שיחול ב-ו' אדר: אישיותו של אבא ז"ל היתה רבת פנים וגוונים, וכל ניסיון שלי לתאר את דמותו ילקה בחסר. לפיכך אנסה לגעת כאן בהיבטים של אישיותו שהותירו בי