אבא זכרונו לברכה / רות בן ארזה

דברים אחדים לקראת יום האזכרה של אבא [- ר' אליהו כי טוב] ז"ל, שיחול ב-ו' אדר:

אישיותו של אבא ז"ל היתה רבת פנים וגוונים, וכל ניסיון שלי לתאר את דמותו ילקה בחסר. לפיכך אנסה לגעת כאן בהיבטים של אישיותו שהותירו בי את רישומם העמוק, ושהתבטאו בתחומים הרבים בהם עסק.

אחד מהם הוא שאיפתו לתקן עולם, רצון שהתבטא בכל אשר עשה – הן כאיש ציבור בתפקידיו השונים, והן כאיש חינוך. בפעילותו הציבורית תר אבא אחר האמת והצדק וניסה לתקן עיוותים ועוולות שנתקל בהם, השתדל לשנות ולשפר עוד ועוד, ולעולם לא לשקוט ולא לנוח עד שהדברים יתבצעו על הצד הטוב ביותר; בפעילותו החינוכית לא חדל אבא להמציא דרכים יצירתיות כדי לחבב על תלמידיו את תלמודם ולגעת בנפשותיהם. למרות עיסוקיו בתחומים מגוונים, ראה אבא את עצמו כאיש חינוך מובהק. כתביו ויחסו לתלמידיו ולילדיו העידו על גישתו החינוכית הייחודית. מחנך רחב-מחשבה היה אבא, ופתוח לשינויים ולחידושים בכל תחום שנגע בו.
במשרדו שברח' יפו 70 בירושלים, מקום בו כתב את ספריו, זכיתי אני לעבוד אתו ולסייע לו בהדפסתם. המשרד היה מעין "בית ועד לחכמים" ומפגש להוגי דעות ולאידיאולוגים למיניהם, שעסקו הן בעניינים העומדים ברומו של עולם, והן בענייני דיומא שהשעה הייתה צריכה להם; אלה באו להתייעץ אתו ולשמוע את חוות דעתו. שם, במשרד, למדתי ממנו דברים רבים, כגון כיצד לארוז חבילה בגודל מסוים, מהו גודל נייר האריזה הדרוש לשם כך, ואיך תיעשה האריזה בצורה הטובה ביותר כדי להבטיח את הגעת הספרים ליעדם ללא נזק. כל זאת תוך הקפדה על חיסכון בנייר ובחבל הקשירה שנמדד באופן שיספיק אורכו לקשירת החבילה, שכן באותם ימים קשים הכול נקנה במשורה ובדוחק. מהו האופן האופטימלי להחזיק בחבל ואיך לקושרו כך שיתמוך בחבילה ללא נזקים, ועוד כהנה וכהנה דברים טובים ורבים שלמדתי ממנו באותם ימים, פכים קטנים שמלווים אותי בחיי היומיום שלי, ושהפכו להיות חלק ממני.
וכמו במשרד, כך גם בבית – כל דבר נעשה מתוך מחשבה תחילה ותשומת לב רבה לפרטים ולפרטי הפרטים. גם הכנת חביתה הייתה מעשה חושב של זמנים ומידות מדויקים, כדי שתהיה הכי טעימה. אבא ידע כמה זמן בדיוק נדרש להכנת ביצה קשה, רכה או בינונית, איך להכין כוס תה ולהחזיקו בצורה הנוחה ביותר, וכו' וכו'.
אלו רק דוגמאות לחתירתו המתמדת לשכלול ושיפור כל מעשיו, קטנים כגדולים.
אבא הגדול, אליהו כי טוב, שעסק כל חייו בעניינים רוחניים וערכיים והיה איש חזון ואידיאולוג, היה גם איש מעשה המעוגן בהוויות העולם; ולא זו בלבד, אלא שכל דבר ודבר עשה ביצירתיות רבה. בעיניי היה אבא אמן בכל מעשיו.

הדבר השני שהייתי רוצה לגעת בו הוא ההתייחסות החמה והאוהבת של אבא, והאור שהקרין על סובביו ועל סביבתו בכלל, ועלינו – ילדיו – בפרט.
החום והאהבה שהרעיף עלינו היו מקור שמחה בעבורנו ועמדו לנו באותם זמנים קשים של ילדות לא קלה; הם נתנו לנו גב, וחיזקו את ביטחוננו העצמי. כל כך גאים ושמחים היינו באבא, והרגשנו מיוחדים למרות התנאים הקשים שחיינו בהם. אבא הצליח לטעת בלב כל אחד מילדיו את התחושה שהוא, דווקא הוא, האהוב ביותר עליו מכל ילדיו. אהבה זו ותחושה זו שנטע בנו, ערכם לא יסולא בפז.

מתגעגעת אליך, אבא היקר, ומודה לך על הכול –

רות