עתה היום (המשך למצעו של ר' יוסף ביגון)
(דברי סיום מר' אליהו כי טוב לתזכיר "עינא פקיחא" מאת ר' יוסף ביגון) עתה היום, ר' יוסף איננו. גדולי הדור שר' יוסף בא בסודם וקיבל הסכמתם, אינם. אותו גרעין ראשון של ארגון 'עינא פקיחא' שר' יוסף מדבר בשמם, אף הוא
(דברי סיום מר' אליהו כי טוב לתזכיר "עינא פקיחא" מאת ר' יוסף ביגון) עתה היום, ר' יוסף איננו. גדולי הדור שר' יוסף בא בסודם וקיבל הסכמתם, אינם. אותו גרעין ראשון של ארגון 'עינא פקיחא' שר' יוסף מדבר בשמם, אף הוא
"עצרת פעמים חמשה (בסיון), פעמים ששה, ופעמים שבעה" (תוספתא ערכין א,ד). כלומר, החג תלוי רק ביום החמשים לספירה ככתוב, ולכן כשהיו מקדשים חדשים על פי הראיה יכול הוא לחול בחמשה בסיון, כאשר גם אייר מלא, וגם בשבעה בו, כאשר ניסן
ט"ו תמוז תשל"ג ירושת"ו לכבוד מר א. ש. לאוי"ט, גייטסהד יצ"ו אחדשה"ט, חן חן למר על יקרת מכתבו מלא דברי נועם וחן עם תוכחה מגולה, אני מכיר טובה למר שכן אני משתמש בהזדמנות זו להשתדל להסיר ממני טרוניות מני רבים
הקונטרס שלפנינו מורכב משני מאמרים שכתבם המחבר לספר 'התודעה'. האחד, מאמר על יום ה' באייר שנכתב כפרק בספר התודעה המקורי בשנת תשכ"ב, והשני, שחזורו של מאמר זה (שכן לא זכר המחבר שאותו מאמר עדיין קיים) – כפרק לתרגום האנגלי של הספר,
ד' אייר תש"ז לכבוד ידידנו…… ברוקלין – ניו-יורק אחדשה"ט. ……… במכתבך אתה מפיל עלינו אימה ופחד, שמא נערוך כאן מגבית לטובת נצרכי אמריקה… השלך על ה' יהבך. אל תאמר שהשעה אינה כשרה, כי עוד לא היתה לנו שעה כשרה. כל
רשימות קצרות שהופיעו בכתב העת 'קוממיות' של פאג"י (גליון ד', שבט תש"ה), מאת אברהם מוקטובסקי, שמו המקורי של ר' אליהו כי טוב. גבורי כח "גבורי כח עושי דברו" – אלו שובתי שביעית. חמי חקליה בירי חמי כרמיה בירי ושתיק
ב"ה ט"ו אלול תשי"ד ירושלם ת"ו למעלת כבוד הדגול מדגולים וכו' וכו' מוה"ר ר' ל. ק. עם כל ב"ב הי"ו אחדשה"ט, הודעתו על קבלתו את האתרוג היתה לי כהפתעה, כי אני זירזתי עצמי מפני אזהרתו ומבוקשו לשלוח עד כמה שאפשר
(מכתב המצורף למאמר) ב"ה ב' במרחשון תשכ"ב, ירושלים ת"ו לאהובי ידידי ד"ר יוסף קמנצקי לאוי"ט אחדשה"ט באהלך בפעם הזאת דייקתי לקיים הבטחתי במכתב הקודם. מצורפת בזו טיוטה ראשונה של מאמר השלום, שאני מברך על גמרה. אצפה עתה לקבל הערותיכם כדי
חלק ראשון – על מטרות האגודה חלק שני – אמת לכל חלק שלישי – אמת בחינוך הבנים בהוצאת האגודה 'צדק ושלום' ניו יורק תשכ"ד הבה נידברה (על מטרות האגודה) אגודת 'צדק ושלום' בהטיפה למען כל מידה טובה,
לפעמים נדמה לי שהמחלוקות והמתחים הקשים בציבוריות הישראלית – ואולי בעצם גם בתוך נפשו של כל אדם – אינה אלא בעיה של 'לומדות'. סוגיית יחסי מדינה–יהדות אינה באמת נלמדת בעיון ומתוך רצון כן ליישב אותה על הלב, להתחשב בכל הטיעונים
הנחת היסוד המקובלת על רובנו ככולנו כי יש תורה בישראל, משמעה כי לכל שאלה, קטנה או גדולה, פרטית או ציבורית, יש לבקש וניתן למצוא בתורה תשובה או הדרכה מניחה את הדעת. ככל שמדובר בסוגיות ציבוריות, יש להוסיף לכך גם את
לפני עשרים ושש שנים עזבתי את עיירתי, משם יצאתי לכרך ומן הכרך עליתי לירושלים. והיו קשים עלי החיים בירושלים כמו שהיו קשים על רוב שאר תושביה. אין אפוא פלא כלל שניתקו בי הרבה מקשרי העבר ותחתם נקשרו קשרים חדשים של