ידוע כי שלושת חגי תשרי עומדים כנגד שלושת המוחין – חכמה בינה ודעת: ראש השנה שבו נברא אדם (אשר "על שם חכמתו נקרא", וכענין הכתוב "אדמה לעליון") בראשית-חכמה (כתרגום ירושלמי), ובו נקצבים לו חיים (=חכם בגי', וככתוב "החכמה תחיה בעליה"), הוא

כפי שיש אומרים, מעשה גדליה היה כנראה בראש השנה, ובו ביום באו לנביא לדרוש את דבר ה' מה לעשות, עם הבטחה לקיים כל שיאמר, וכעשרת הימים (שהם הם עשרת ימי תשובה) קיבל דיבור שיישארו בארץ ורק כך יצליחו, והם התפרצו

"אדם נברא בראש השנה" (ראו ראש השנה יא. ויקרא רבה כט). פירוש, בראש השנה נבראה האדמיות, האנושיות, שמתבטאת בכך שיש נברא שמכיר מתוך עצמו את בוראו ויודע שיש דין ויש דיין, ובזה הוא נבדל מלהיות שבוי וסגור בטבעו הנתון, כי

רש"י ז"ל מביא (בפסוק יב) מדרש אגדה (מתנחומא): ...לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים... הוריקו פניהם ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו! התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום – הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה, והרי אתם קיימים לפניו

הרי כבר אמרנו שגדול כחו של ר' משה ליב בניגון יותר מאחרים, וכשהוא עובר לפני התיבה, הכל רצין לשמוע אל רינתו ואל תפלתו. כמה מופלאים כל מעשיו של אותו צדיק – כשהוא מתפלל לעצמו ואינו עובר לפני התיבה, אין אדם

משהגיעו הימים הנוראים, הניחו בעלי האומנויות את 'מנייניהם, בעלי בתים את בתי מדרשותיהם, ובאו רובם ככולם להתפלל בבית הכנסת הגדול עם הרב מרא דאתרא, לשמוע את נועם זמירותיו ולהקשיב לעתרת תחינותיו. רק אותם שכוחם לא היה אתם לעמוד צפופים רובו

'אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן: שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין. ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל: ראובן גד ואשר וזבולון דן ונפתלי'. מה הטעם שחלוקת שנים עשר השבטים בסדר זה המפורש בכתובים כאן,

בפרשת כי תבוא, הששית בשבע-של-נחמה, בולט ומובהק הקשר לספירה הששית, ספירת היסוד, "אות ברית קדש", שכן רובה ככולה עוסקת ב"דברי הברית" שנכרתה בערבות מואב, לקראת הביאה אל הארץ אשר בה פותחת הפרשה.

'כי יקרא קן צפור לפניך בדרך וגו' והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך' וגו'. לא אסרה תורה על האדם לצוד ציד-ציפור להנאתו, בכל תחבולה שהוא רואה

רבי צדוק הכהן (רבינוביץ) מלובלין, זכר צדיק לברכה, נולד ביום כב בשבט תקפ"ג (1823), לאבי רבי יעקב שהיה רב העיר קריזבורג שבקורלנד (ליטא), סביבה של מתנגדים לדרך החסידות.

אש קודש שנת ת"ש פרשת תצא כי תצא למלחמה [על אויביך] ונתנו ה' אלוקיך בידיך ושבית שביו כי איתא מהרב הקדוש איש אלוקי המגיד הגדול זכר צדוק וקדוש לברכה לחיי העולמים על הפסוק אתה כהן לעולם, שכהן - הוא בחינת חסד.

פרשת כי תצא, החמישית בשבע-של-נחמה, עומדת כנגד הספירה החמישית בשבעת ימי הבניין, ספירת ההוד, שבפנימיות, בנפש האדם, היא מדת התמימות, שכן התם שתוכו-כברו, מודה על האמת, כיהודה שהודה ולא בוש, ותוכיותו מוקרנת על פניו כקרני הוד.